בלוג

אחת הערים החביבות עלי ביפן היא טקאיימה. מדובר בעיר לא גדולה במושגים יפניים (כ-90 אלף תושבים) אך היא בהחלט מסוג המקומות אותם אני מגדיר כ"עיר עם נשמה". רבים מכנים את טקאיימה בשם קיוטו הקטנה: גם קיוטו נכנסת אצלי להגדרה הזו ובשתי הערים השתמרה בצורה נהדרת האווירה של יפן של פעם עם בתי העץ הקטנים, החנויות

מאז שנסעתי לראשונה ליוון לפני שנים רבות, פיתחתי חיבה עמוקה לאזור הבלקן ויש לכך כמה וכמה סיבות טובות. זהו איזור מרתק שיש בו ריכוז נפלא של תופעות טבע מעניינות המשלבות גם נופים מגוונים ומרהיבים ביופיים, לצד חופי ים נהדרים. בבלקן יש ריכוז של דתות שונות: האיסלם, הנצרות הקתולית, הנצרות האורתודוכסית ובעבר היו בו גם קהילות

סלובניה היא אחת המדינות בהן יותר נהניתי לטייל ולהדריך בשנים האחרונות. מדובר במדינה שהיא פנינה של ממש. זו מדינה שהתברכה בנופים עוצרי נשימה המשלבים בתוכם שדות ירוקים, אגמי מים צלולים, מפלים, מערות נטיפים ומסלולי הליכה לרוב והכל נקי, מטופח ומסודר בצורה מעוררת קנאה. מבין כל אתריה של סלובניה יש לי חיבה מיוחדת לצפון מערב המדינה,

"התרבות איננה בגדר מותרות, היא בגדר הכרח", כך אמר הסופר הצרפתי (ממוצא סיני) גאו כסינג'יאן. אכן אחד הדברים שיותר הפריעו לי בתקופת הקורונה, הוא חסרונה של התרבות בחיינו: בתי הקולנוע והתאטראות שנסגרו וכמובן גם משחקי הכדורגל. לשמחתי הספורט מתחיל לחזור, אמנם בלי קהל (וזה ממש לא זה ללא קהל) אך אני מניח שבקרוב ימצא פתרון

רייקה (Rijeka) שבקרואטיה היא עיר נהדרת המהווה זה מאות שנים מרכז ספנות ובניית ספינות, אך בשל העובדה כי היא משלבת מורשת רומית עם השפעה איטלקית ואדריכלות אוסטרו-הונגרית, התיירות בה נמצאת בשנים האחרונות בעלייה מתמדת. בימים אלו רייקה היתה אמורה להיות שוקקת לא רק בגלל האביב ועונת התיירות שבפתח, אלא מכיוון שהשנה  היא גם בירת התרבות

יש לא מעט סיבות מדוע אני אוהב לטייל בחו"ל. בין הסיבות הרבות ניתן למנות את המפגש עם תרבויות אחרות, עם דתות אחרות, נופים יפים ושונים, היסטוריה מרתקת של מדינות שונות בעולם, אבל בראש הרשימה עומדת סיבה אחרת: המפגש עם אנשים אחרים. אין חוויה היכולה לרגש אותי יותר ממפגש עם אנשים ממקומות אחרים ומתרבות שונה ולשמוע את