בלוג

סלובניה היא אחת המדינות בהן יותר נהניתי לטייל ולהדריך בשנים האחרונות. מדובר במדינה שהיא פנינה של ממש. זו מדינה שהתברכה בנופים עוצרי נשימה המשלבים בתוכם שדות ירוקים, אגמי מים צלולים, מפלים, מערות נטיפים ומסלולי הליכה לרוב והכל נקי, מטופח ומסודר בצורה מעוררת קנאה. מבין כל אתריה של סלובניה יש לי חיבה מיוחדת לצפון מערב המדינה,

"התרבות איננה בגדר מותרות, היא בגדר הכרח", כך אמר הסופר הצרפתי (ממוצא סיני) גאו כסינג'יאן. אכן אחד הדברים שיותר הפריעו לי בתקופת הקורונה, הוא חסרונה של התרבות בחיינו: בתי הקולנוע והתאטראות שנסגרו וכמובן גם משחקי הכדורגל. לשמחתי הספורט מתחיל לחזור, אמנם בלי קהל (וזה ממש לא זה ללא קהל) אך אני מניח שבקרוב ימצא פתרון

רייקה (Rijeka) שבקרואטיה היא עיר נהדרת המהווה זה מאות שנים מרכז ספנות ובניית ספינות, אך בשל העובדה כי היא משלבת מורשת רומית עם השפעה איטלקית ואדריכלות אוסטרו-הונגרית, התיירות בה נמצאת בשנים האחרונות בעלייה מתמדת. בימים אלו רייקה היתה אמורה להיות שוקקת לא רק בגלל האביב ועונת התיירות שבפתח, אלא מכיוון שהשנה  היא גם בירת התרבות

יש לא מעט סיבות מדוע אני אוהב לטייל בחו"ל. בין הסיבות הרבות ניתן למנות את המפגש עם תרבויות אחרות, עם דתות אחרות, נופים יפים ושונים, היסטוריה מרתקת של מדינות שונות בעולם, אבל בראש הרשימה עומדת סיבה אחרת: המפגש עם אנשים אחרים. אין חוויה היכולה לרגש אותי יותר ממפגש עם אנשים ממקומות אחרים ומתרבות שונה ולשמוע את

הַרְבֵּה כְּבָר רָאִיתִי וְהַרְבֵּה עוֹד אֶרְאֶה, אַךְ מַה שֶּׁנִּגְלָה לְעֵינַי שָׁם לא אוּכַל לָשׁוּב וְלִרְאוֹת: כָּל הַמִּלִים שֶׁנִּבְרְאוּ וְשֶׁיִּבָּרְאוּ, בְּכָל הַשָׁפוֹת כֻּלָּן, לא יַצְלִיחוּ לְתָאֵר וְלוּ מְעַט מִמַה שֶׁנִּגְלָה לְעֵינָי: וְאַף זֹאת אֵדָע, לא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ וְלא יִהְיֶה בִּי הַכּוֹחַ לְהָבִין. (מגילת השואה, פרק א' פסוקים 17-19) שואת יהודי אירופה מהווה מזה שנים נושא לאינספור

המשורר ג'ובראן חליל ג'ובראן אמר פעם כי חיים ללא חופש, הם כמו גוף ללא נשמה. בשבועות האחרונים היו לי הרבה מחשבות על חופש וזאת מכמה סיבות. הסיבה העיקרית לכך היא הסגר שנכפה עלינו בגלל אותו וירוס ידוע מספר 19: הימים האלו אינם קלים עבורי. בנוסף לכך, חג הפסח שעבר עלינו תמיד מעורר את המחשבות על