בלוג

כידוע לכולנו, המוות והחיים שזורים זה בזה. סביר להניח כי כל אדם בוגר בעולמינו התנסה לפחות פעם אחת בחוויית האובדן והפרידה מאדם קרוב. התרבויות וכן הדתות השונות, מקדישות חלק מתורתן לנושא המוות ולכן הן מחפשות דרכים כדי לעזור למתאבלים להשלים עם אובדנם וכאבם. יש חברות המאמינות כי המוות הוא סופם המוחלט של החיים ולעומת זאת

אוניברסיטת מיסיסיפי הנמצאת בעיר אוקספורד שבמדינת מיסיסיפי והידועה בכינויה אול מיס (Ole Miss), היא בעלת היסטוריה עשירה ומוניטין מצוין: היא נוסדה כבר בשנת 1848 ומאז ועד היום היא מציעה מגוון רב של תחומי לימוד ומחקר. המוטו שלה הוא Pro scientia et sapientia ובתרגום מלטינית "למען ידע וחכמה". על יד המרכז האדמיניסטרטיבי של האוניברסיטה, מוצב פסל

יש ערים המזוהות עם מגדל מפורסם, עם מאכל מקומי או עם קבוצת כדורגל. אחרות מזכירות לנו קרב היסטורי או מהפכה ששינתה את העולם. אבל כמה ערים אתם מכירים שהעניקו לעולם גם ריקוד, גם אופרה, גם כמה מן השירים היפים ביותר שנכתבו אי פעם – וכל זאת מבלי להיות אחת הערים הגדולות בארצות הברית? זוהי צ'ארלסטון

כאשר מטיילים ברחבי ניו יורק, קשה שלא להתרשם מריבוי הפסלים והאנדרטאות המוצבות ברחבי העיר, אם בפארקים והגנים השונים, ואם בפינות רחוב שונות. מטרתם של אלו היא להנציח אירועים חשובים בהיסטוריה של העיר, אנשים חשובים וגיבורים מקומיים, אך יש גם פסלים כאלו העומדים כמחווה לאנשים הפשוטים. אחד כזה הוא פסל החייט היהודי המוצב בשדרה השביעית בין

ברעום התותחים – המוזות שותקות, כך אומר הפתגם הידוע. אך מה קורה לאחר מכן כאשר התותחים דוממים, אינם רועמים יותר ואבק הקרב שוקע? מטבע הדברים אז מתעוררות המוזות, מרעיפות עלינו מטובן ואנו עדים לגל של יצירה אשר בו המלחמה והאירועים הקשים שחווינו, מוצאים את ביטוים בתחומי האמנות השונים. בזמן כתיבת שורות אלו אנו מצויים עדין

האם אתם מכירים עיר כלשהי בעולם אשר בה אחת מקבוצות הכדורגל נקראת על שמו של ספר? ובאיזו עיר בעולם נקראת תחנת הרכבת המרכזית על שם ספר או סדרה של ספרים? יש בעולם כולו רק עיר אחת כזו: אדינבורו. קבוצת הכדורגל היא כמובן הארטס (Hearts) ותחנת הרכבת היא תחנת ווייברלי (Waverley), שתיהן קרויות על שם כתביו