בלוג

ההיסטוריה האמריקאית מלאה בסיפורים על עוותי דין. העוותים הם לשני הצדדים: פעם לחומרא ופעם לקולא (אין כאן שגיאת כתיב…), הכל תלוי כמובן בזהותו של הנאשם או הנאשמים. כאשר על כיסא הנאשמים ישב אדם שחור או מהגר, הוא נידון בדרך כלל לכף חובה וכאשר הנאשם היה אדם לבן, הוא נהנה מהקלה בדינו. יש בדברים שלי אולי

כאוהד של מכבי תל אביב, תמיד היו לי סנטימנטים לבלגרד. טוב, למען הדיוק לא תמיד אלא רק משנת 1977. ערב אחד בחודש אפריל 1977 הדהימה מכבי תל אביב בבלגרד את מובילג'ירג'י וארזה לה הפסידה כבר פעמיים באותה עונה, כשניצחה אותה במאני טיים וזכתה בגביע אירופה לראשונה. הנאום שנשא רלף קליין בפני שחקני מכבי, נחשב לאחד

הפרסומת של לשכת התיירות הממשלתית של הפיליפינים, אומרת כך: יותר כיף בפיליפינים. וזה אכן כיף לבקר בפיליפינים. החוויה השונה מתחילה מיד לאחר הנחיתה בשדה התעופה על שם ניניו אקינו. כולנו מכירים את התופעה הזו: אנו ניגשים לשוטר או השוטרת של משטרת הגבולות ומגישים את הדרכון, הם הופכים אותו מספר פעמים עד שמבינים שהכוון הוא הפוך

  מלחמות אינן מתנהלות רק בשדה הקרב. מאז ראשית העידן המצולם, הן מתנהלות גם בזירה נוספת, חמקמקה לא פחות: הזירה התודעתית. מלחמת וייטנאם הייתה אולי המלחמה הראשונה שבה לצילום היה תפקיד מכריע בעיצוב דעת הקהל, לעיתים אף יותר מן הקרבות עצמם. התצלום של ההוצאה להורג בסייגון שצילם אדי אדמס, הוא אולי הדוגמה הידועה ביותר לכוחו

סוֹוֶטוֹ ( Soweto) הוא שמן של מספר עיירות שחורים שהוקמו לאורך השנים בשולי העיר יוהנסבורג, דרום אפריקה. השם אינו אלא ראשי תיבות באנגלית של South Western Townships " עיירות דרום-מערביות", כאפיון של מיקומן ביחס ליוהנסבורג. ב-16 ביוני 1976 פרצו בדרום אפריקה מהומות סווטו. רבים רואים בפרוץ מהומות אלו את תחילתו של התהליך אשר הוביל לביטול

לא רחוק מרובע החלונות האדומים, ניצב באמסטרדם מלון הנושא את שמו של הנסיך הנדריק.  הנדריק היה בעלה של המלכה וילהלמינה (1880-1962) שישבה על כס המלכות 58 שנה, יותר מכל מונרך הולנדי אחר. בכניסה למלון ניצב לוח זיכרון לזכרו של צ'ט בייקר. אם ניכנס למלון ונעלה עד לחדר 210, נראה גם שם שלט זיכרון המספר לנו כי