בלוג

כאשר אנו מטיילים באלבניה בין רכסי ההרים הירוקים לבין חופי הים האדריאטי הצבועים בטורקיז וכחול, בין ערים עתיקות למצודות מתקופות שונות, לא נוכל להתעלם מהמבנים האפורים העגולים המבצבצים להם כמו פטריות בטון מתוך האדמה. אלו הם אינם מחסני תחמושת או שאריות ממלחמה, אלא חלק מתופעה ייחודית שהותיר אחריו שליט אלבניה הקומוניסטית, אנוור חליל הודג'ה (Enver

בשנים האחרונות הפיליפינים הופכת ליעד תיירותי מבוקש במיוחד, ובצדק. ארכיפלג זה המשתרע על פני אלפי איים, התברך בנופים עוצרי נשימה: שמורות טבע טרופיות, טרסות אורז מן המרשימות בעולם, חופים חלומיים ששימשו זירה לצילומי סדרות כמו הישרדות, ואתרי צלילה עשירים במגוון ביולוגי יוצא דופן – חלק ממשולש האלמוגים של דרום מזרח אסיה. כל אלה, לצד תופעות

בכל שנה בחודש מרץ, מציינים בעיר סלמה (Selma) אשר במדינת אלבמה את האירועים הקשים שאירעו שם בחודש מרץ 1965. הכוונה היא כמובן לשלושת המצעדים מסלמה למונטגומרי בירת המדינה, ובעקר למצעד שנערך ביום ראשון 7 במרץ, תאריך שזכה לשם "יום ראשון העקוב מדם" (Bloody Sunday). מה קרה שם? בשנות ה-60 של המאה הקודמת הגיע מאבקם של

בכל שנה ביום 11 בנובמבר, מציינים בארה"ב את "יום הווטרנים" (Veterans Day): זהו יום בו מעלה ארה"ב על נס את תרומתם למדינה של כל אלו ששירתו בצבא. בניגוד ליום הזיכרון המצוין בחודש מאי ובו נותנים את הכבוד הראוי לחללי המלחמות השונות, ביום הווטרנים מוקירים בעיקר את החיילים המשוחררים החיים. תאריך ה-11 בנובמבר נבחר מכיוון שביום

אזור אינטרמורוס (Intramuros) הוא החלק העתיק ביותר במנילה בירת הפיליפינים. ניתן לומר כי עד תחילת המאה ה-20, מנילה הייתה אינטרמורוס. משמעות השם היא "בתוך החומות": את החומות הקימו הספרדים ששלטו בפיליפינים עד סוף המאה ה-19 ואינטרמורוס היה המרכז הפוליטי, הדתי והמנהלי של העיר. בתקופתנו, בדרך כלל בשעות אחה"צ והערב, האזור שוקק חיים ותיירים רבים המגיעים

סונטת קרויצר של בטהובן נחשבת על ידי רבים לאחת היצירות הטובות שכתב לודביג ואן בטהובן בתחום המוסיקה הקאמרית והיא כמובן גם אחת המפורסמות שלו. מדובר ביצירה לכינור ולפסנתר אשר למרות איכותה המוסיקלית, מי שפרסם אותה היה דווקא סופר ידוע: לב טולסטוי. מה לטולסטוי ולבטהובן, מי היה קרויצר ומדוע הוא מעולם לא ניגן אותה? בואו נתחיל