בלוג

רקדן גדול מעולם לא הייתי אבל מוסיקה תמיד אהבתי וגם הצפיה בלהקות ריקוד שעושות זאת נכון, מסבה לי הנאה. אהבתי מאוד את הסרטים לילות לבנים, כל הג'אז הזה, ברבור שחור, הריקוד האחרון של מאו ועוד לא מעט סרטים העוסקים בתחום הריקוד. סגנונות מוסיקליים וכן גם ריקודים שונים, מזוהים עם עמים ולאומים שונים בעולם. המוסיקה והריקודים

אחד המקומות היפים בבלגרד בירת סרביה הוא פארק קלימגדן. הפארק ממוקם על צוק בגובה של 125 מטר ממש מעל נקודת המפגש של שני הנהרות העוברים בעיר, נהר הדנובה ונהר הסאווה. נהר הסאווה מגיע מסלובניה וזורם דרך קרואטיה לאורך הגבול עם סרביה ובוסניה, ונהר הדנובה המגיע לבלגרד מהונגריה שבצפון. מקור השם "קלימגדן" הוא בשפה הטורקית: זהו

ההיסטוריה האמריקאית מלאה בסיפורים על עוותי דין. העוותים הם לשני הצדדים: פעם לחומרא ופעם לקולא (אין כאן שגיאת כתיב…), הכל תלוי כמובן בזהותו של הנאשם או הנאשמים. כאשר על כיסא הנאשמים ישב אדם שחור או מהגר, הוא נידון בדרך כלל לכף חובה וכאשר הנאשם היה אדם לבן, הוא נהנה מהקלה בדינו. יש בדברים שלי אולי

כאוהד של מכבי תל אביב, תמיד היו לי סנטימנטים לבלגרד. טוב, למען הדיוק לא תמיד אלא רק משנת 1977. ערב אחד בחודש אפריל 1977 הדהימה מכבי תל אביב בבלגרד את מובילג'ירג'י וארזה לה הפסידה כבר פעמיים באותה עונה, כשניצחה אותה במאני טיים וזכתה בגביע אירופה לראשונה. הנאום שנשא רלף קליין בפני שחקני מכבי, נחשב לאחד

הפרסומת של לשכת התיירות הממשלתית של הפיליפינים, אומרת כך: יותר כיף בפיליפינים. וזה אכן כיף לבקר בפיליפינים. החוויה השונה מתחילה מיד לאחר הנחיתה בשדה התעופה על שם ניניו אקינו. כולנו מכירים את התופעה הזו: אנו ניגשים לשוטר או השוטרת של משטרת הגבולות ומגישים את הדרכון, הם הופכים אותו מספר פעמים עד שמבינים שהכוון הוא הפוך

  בעידן המודרני, מלחמות אינן מתנהלות רק בשדה הקרב בשטח. אחת הזירות החשובות היום בה מתנהלות המלחמות, היא הזירה התקשורתית. מלחמת וייטנאם היא דוגמה מצוינת לכוחה של התקשורת להשפיע על דעת הקהל ועל השימוש אותו עושה התקשורת בצילומים משדות הקרב. הסיפור של הוצאתו להורג של אחד מלוחמי הוייטקונג בסייגון, הוא דוגמה מצויינת לכך. בינואר 1968,