בלוג

יש לא מעט סיבות מדוע אני אוהב לטייל בחו"ל. בין הסיבות הרבות ניתן למנות את המפגש עם תרבויות אחרות, עם דתות אחרות, נופים יפים ושונים, היסטוריה מרתקת של מדינות שונות בעולם, אבל בראש הרשימה עומדת סיבה אחרת: המפגש עם אנשים אחרים. אין חוויה היכולה לרגש אותי יותר ממפגש עם אנשים ממקומות אחרים ומתרבות שונה ולשמוע את

הַרְבֵּה כְּבָר רָאִיתִי וְהַרְבֵּה עוֹד אֶרְאֶה, אַךְ מַה שֶּׁנִּגְלָה לְעֵינַי שָׁם לא אוּכַל לָשׁוּב וְלִרְאוֹת: כָּל הַמִּלִים שֶׁנִּבְרְאוּ וְשֶׁיִּבָּרְאוּ, בְּכָל הַשָׁפוֹת כֻּלָּן, לא יַצְלִיחוּ לְתָאֵר וְלוּ מְעַט מִמַה שֶׁנִּגְלָה לְעֵינָי: וְאַף זֹאת אֵדָע, לא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ וְלא יִהְיֶה בִּי הַכּוֹחַ לְהָבִין. (מגילת השואה, פרק א' פסוקים 17-19) שואת יהודי אירופה מהווה מזה שנים נושא לאינספור

המשורר ג'ובראן חליל ג'ובראן אמר פעם כי חיים ללא חופש, הם כמו גוף ללא נשמה. בשבועות האחרונים היו לי הרבה מחשבות על חופש וזאת מכמה סיבות. הסיבה העיקרית לכך היא הסגר שנכפה עלינו בגלל אותו וירוס ידוע מספר 19: הימים האלו אינם קלים עבורי. בנוסף לכך, חג הפסח שעבר עלינו תמיד מעורר את המחשבות על

בטיולים אותם אני מדריך, אני תמיד משתדל לדבר גם על היסטוריה יהודית. היהודים גלו מארצם כמה וכמה פעמים לאורך ההיסטוריה: גלות אשור, גלות בבל וגלות בית שני. שנים רבות אחר כך גירוש יהדות ספרד (1492) גרם ליהודים להתפזר עוד קצת בעולם. מכיוון שכך, בהרבה מאוד מקומות בעולם ניתן למצוא סיפורים הקשורים להיסטוריה שלנו. לקהילות היהודיות

לפני מספר ימים, ליתר דיוק ביום 3 באפריל, חל יום השנה למותו (1950) של קורט וייל (Kurt Julian Weill). למרות שהלך לעולמו בגיל צעיר (50) השאיר אחריו קורט וייל רשימה מכובדת של יצירות כאשר לחלק גדול מהן הוא היה שותף עם ברטולט ברכט (Bertholt Brecht). קורט וייל היה לברטולט ברכט בדיוק מה שהיה שנים אחר

אחרנו את הרכבת, הרכבת כבר יצאה מהתחנה, צריך לעצור את הרכבת ומישהו כאו ירד מהפסים. מי מאיתנו אינו עושה מידי פעם שימוש בביטויים הלקוחים מעולם הרכבות? הרכבות היום הן חלק בלתי נפרד מחיינו בין אם מדובר ברכבת תחתית או עילית, רכבת מהירה או מהירה פחות. הרכבת מקשרת בין אנשים והמצאתה היתה הישג טכנולוגי אדיר. הרכבת