שש עשרה שנה הוא שלט בצרפת והוביל אותה לכיבוש רוב מערב אירופה. פרט ליכולותיו הצבאיות היו לו גם לא מעט יכולות רטוריות: בין כל אמרות השפר שלו החקוקות בדברי הימים ומצוטטות שוב ושוב על ידי מנהיגים, זכורות במיוחד אלו הטוענות כי "הצבא צועד על קיבתו" וכי "כל חיל נושא בתרמילו את שרביט הגנרל". על שמו יש משפט ידוע במתמטיקה ומכיוון שבכיבושיו הגיע גם אלינו, יש ברמת גן גבעה על שמו ובכלל מדובר לדעתי באחת הדמויות המרתקות בהיסטוריה: נפוליאון בונאפרטה כמובן.
כראוי לדמות היסטורית כל כך חשובה, יש במספר מקומות בעולם אתרים המנציחים את זכרו ואחד מהם, נמצא בליובליאנה בירת סלובניה, במרחק הליכה קצר מפסלו של פרנץ פרשרן וכמובן גם מכיכר העיר ומזרקת רובה. מה עושה אם כן נפוליאון בליובליאנה?
בואו נתחיל בהתחלה…
בשנים בהן כיהן נפוליאון כקיסר צרפת (1799-1815), הוא יצא כאמור למסע כיבושים נרחב בכל רחבי אירופה. בכל מקום שכבש, ביטל נפוליאון את המשטרים האבסולוטיים והפיץ את רעיונות המהפכה הצרפתית: "אנו הבאנו לכם את החירות, אתם תדאגו לשמור עליה", כך אמר נפוליאון. בתחילה נתפס נפוליאון בעיני העמים שכבש כמשחרר מעריצות המשטרים האבסולוטיים, אך עד מהרה התברר להם שהם החליפו את המשטרים האבסולוטיים בדיקטטורה אחרת: זו של נפוליאון בונאפרטה. שליט צרפת כפה על עמים רבים לפרנס את צבאו ואף להילחם בעבורו. בשלב מסוים, העמים שנפוליאון כבש יצאו נגדו בשם הרעיונות שהוא עצמו הפיץ. הם ראו בו כובש זר ונלחמו בו כדי להשיג את החירות שלהם, החירות שהובטחה להם על ידו.
למרות זאת, יש מדינות ועמים אשר דווקא זוכרים לטובה את התקופה בה היו נתונים לשליטת נפוליאון. אחת המדינות האלו היא סלובניה וליתר דיוק, תושבי חבל איליריה.
איליריה הוא חבל ארץ קדום במערב הבלקן. בתחילת המאה ה-19 היה אזור זה נתון לשליטת האימפריה האוסטרית ושליטי בית הבסבורג אך בשנת 1809 הגיע לאזור צבאו של נפוליאון. בעקבות קרב ווגראם והסכם שנברון שנחתם לאחריו, עבר חבל איליריה לשליטה צרפתית ונפוליאון הקים שם את מה שנקרא הפרובינציות האיליריות אשר ליובליאנה נקבעה כבירתן. נפוליאון שלט שם בין השנים 1809 עד סוף 1813.
בשנים ההן, מנתה אוכלוסיית האזור קצת יותר ממיליון וחצי תושבים והפרובינציות התנהלו תחת החוק הצרפתי האזרחי, בעוד שהשליטה בהן הייתה בידיו של הנציב הכללי. דבר זה היווה שינוי מרענן לעומת שנות שלטונה של האימפריה האוסטרית שהחילה על האזור חוק צבאי. השלטון הצרפתי הביא איתו שינויים רבים כמו ביטול איסור התיישבות יהודים בחבל קרניולה (חבל ארץ היסטורי המשתרע על פני חצי משטחה של סלובניה), הענקת מעמד רשמי לשפה הסלאבונית (שהשפיעה על השפה הסלובנית) , גיבוש תכנית לארגון מחדש של מערכת החינוך, עיצוב מחדש הרחובות ומבני ציבור והפיכת חיסון הילדים לחובה. בנוסף לכל אלו, הופרדו רשויות המדינה מן הכנסייה. כל אלו ובעיקר השחרור שהעניק נפוליאון לתושבי הפרובינציות האיליריות מעולה של האימפריה האוסטרית, הפכו את ידידינו בונאפרטה לזכור לטוב הן בקרב היהודים המקומיים והן בקרב תושבי הפרובינציות האיליריות שאינם יהודים.
בדצמבר 1813 נכבש האיזור מחדש על ידי האימפריה האוסטרית וכמה שנים לאחר מכן, ב-1821 התקיים בליובליאנה קונגרס בו התארחו המדינות שנצחו את נפוליאון, כדי לדון בעתיד אירופה. קונגרס זה, הוא אשר נתן לכיכר הידועה בליובליאנה את שמה: כיכר הקונגרסים.
בעשורים שחלפו לאחר השלטון הצרפתי, האינטלקטואלים הסלובניים הביטו לאחרו אל תקופת הפרובינציות האיליריות וזו שמשה להם כהשראה כאשר דרשו יותר זכויות לאומה הסלובנית שנשלטה על ידי האימפריה ההבסבורגית.
השנים חלפו, גם האימפריה האוסטרית התמוטטה והאזור שהיה פעם הפרובינציות האיליריות שייך היום לאיטליה, קרואטיה וסלובניה.
בשנות ה-20 של המאה הקודמת החליטה עירית ליובליאנה להקים אתר הנצחה לזכרו של נפוליאון. מלאכת התכנון הוטלה על האדריכל הידוע יוז'ה פלצ'ניק (Jože Plečnik) אשר תכנן רבים ממבני העיר. האתר נחנך בשנת 1929 במרחק של כמה מאות מטרים דרומה לכיכר הקונגרסים. במקום הוצב אובליסק בגובה של 13 מטרים אשר בקצהו העליון ניתן לראות את סמלה של איליריה (חצי ירח ו-3 כוכבים) ועל האובליסק דמותו של נפוליאון.
שלושת הכוכבים מעטרים גם את דגלה וסמלה של סלובניה:
מתחת לאובליסק נטמן אפרו של חייל אלמוני מצבא נפוליאון אשר נפל בקרב עם הצבא האוסטרי.
כך נכתב על האובליסק בצרפתית:
Sous cette pierre nous avons déposé tes cendres, soldat sans nom de l'armée napoléonienne pour que tu reposes au milieu de nous. Toi qui en allant à la bataille pour la gloire de ton Empereur es tombé pour notre liberté".
בתרגום חופשי:
מתחת לאבן זו הפקדנו את האפר שלך, חייל אלמוני מצבא נפוליאון כך שתוכל לנוח בקרבנו. אתה שיצאת לקרב על תהילת הקיסר, נפלת למען חירותנו".
אם סיפורו של קבר החיל האלמוני מזכיר את שער הניצחון בפריס, כנראה שזה לא במקרה.
על צדדיו האחרים של האובליסק ניתן לראות הקדשות שונות, חלקם קטעי שירה שנכתבו על ידי המשוררים הסלובנים וודניק & ז׳ופאנצ׳ץ׳.
הנה המפה המראה את הדרך מכיכר פרשרן אל כיכר הקונגרסים ומשם אל הכיכר בה ניצב עמוד הזכרון, כיכר שזכתה לשם כיכר המהפכה הצרפתית (Trg francoske revolucije):
אוסיף ואציין כי הצרפתים אהובים לא רק בסלובניה אלא בכל מדינות יוגוסלביה לשעבר: אחד הרחובות המרכזיים במרכז העיר ספליט שבקרואטיה נקרא על שם המרשל מרמונט, כהוקרה לשלטונו הנאור בדלמטיה. בפארק קלימגדן שבמרכז בלגרד יש פסל גדול של מריאן, סמל החירות הצרפתית ואלו הן רק שתי דוגמאות בודדות לכך.
התיאטרון הפתוח קריז'נקה
ממש ליד האובליסק נמצא עוד מקום מעניין: "תאטרון הקיץ של קריז'נקה" (Križanke). התאטרון הוקם בין השנים 1952 עד 1956 והוא עוד אחת מאטרקציות האדריכלות העיקריות של לובליאנה. הקרדיט על תכנון התאטרון מגיע גם הוא ליוז'ה פלצנ'יק (שזה היה לו הפרויקט האחרון): הוא הסב את המנזר הקודם שעמד שם ונבנה במקור במאה ה-13, לאחד מאתרי התרבות העיקריים בעיר.
לתאטרון קריז'נקה יש קיבולת של 1400 מקומות, הוא מנוהל על ידי גוף הנקרא Festival Ljubljana Public Institute ובזמן פסטיבל הקיץ הנערך בעיר, הוא מארח בעקר מופעים של מוסיקה קלאסית, ג'אז ורוק. למי שמגיע לליובליאנה בחודשי הקיץ, מומלץ בהחלט לבדוק מי מופיע שם ולבקר במקום. פרט לכך המקום זמין להשכרה לקהל הרחב שהממון מצוי בכיסו (אם חשבתם לערוך חתונה מפוארת ממש… ).
בחלק מהמבנה ששימש את המנזר פועל היום בית ספר לאמנות בו לומדים צילום, עיצוב גרפי ואופנה. כאות הוקרה לפלצ'ניק ולפעילותו בליובליאנה, הציבה עירית ליובליאנה לאחר מותו פסל שלו בכניסה לחצר התאטרון.
ואם כבר דיברנו על מוסיקה…
רוק גולוב (Rok Golob) הוא מוסיקאי סלובני: מלחין, מפיק ומנצח שבמהלך הקריירה שלו זכה לעבוד עם אמנים מפורסמים רבים כמו סטינג, ביורק, בובי מקפרין ועוד רבים אחרים.
עומאר נאבר (Omar Naber) הוא זמר סלובני מצליח אשר את הפריצה שלו עשה בשנת 2005 כאשר ייצג את סלובניה בתחרות האירוויזיון.
נינה סטארנד (Nina Strand) היא זמרת סלובנית אשר עיקר הרפרטואר שלה הוא בתחום הג'אז אך מידי פעם היא גולשת גם לתחומים אחרים.
הנה הם נינה סטראנד ועומאר נאבר משתפים פעולה לצלילי המוסיקה של גולוב אותה מנגנת התזמורת הפילהרמונית של סלובניה.