חמת חלילים, פאבים, האגיס (לא, לא הטיטולים: המאכל), מזקקות וויסקי, גברים בקילט (חצאיות משובצות), מזג אוויר הפכפך וטירות, המון טירות, אמנם נחשבים לסממנים הלאומיים הרשמיים פחות או יותר של סקוטלנד, אך המפלצת מלוך נס (או "נסי", כפי שהיא מכונה בפי מעריציה) מזוהה עם סקוטלנד לא פחות משאר הסמלים שהזכרתי. כך שאם מבקרים בסקוטלנד, באופן טבעי חובה לבקר שם.
לא, אז נסי דווקא לא הייתה בבית כשביקרתי בלוך נס (הבריזה המפלצת, אולי קפצה לבקר חברה באגם הסמוך…) אך התנחמתי בכך שעל גדות האגם המפורסם מצאתי טירה אחת אשר לכאורה אינה שונה משאר מאות הטירות (העומדות על תילן או חרבות) בהן מלאה סקוטלנד, אך אני אהבתי אותה יותר: טירת אורקהארט. אך כדי להבין במה מדובר, בואו נדבר קצת על האזור בו שוכנים הטירה והאגם – ההיילנדס הדרומיים.
הסקוטיש היילנדס – ההיילייטס של סקוטלנד
אזור הסקוטיש היילנדס (הרמה הסקוטית, או A' Ghàidhealtachd בגאלית סקוטית) שונה למדי מאזור הלואולנדס (שפלת סקוטלנד – Lowlands). הבדלים אלו אינם מתבלטים רק מבחינת המבנה הגיאוגרפי השונה המשתמע משמם של שני האזורים הללו, אלא מבחינות רבות נוספות. הבולטות מביניהן הן השפה (כאן, דוברים התושבים גאלית סקוטית), המוזיקה הקלטית, ענפי הספורט ייחודיים שכוללים תחרויות יידוי למרחק של אביזרים שונים כמו Caber Toss (שבעברית, הדבר הקרוב ביותר לתיאור שלו הוא השלכת סנדות, אותם עמודי עץ לא מהוקצעים שהכרנו מנעורינו בג'ימבורי של הצופים), הדמיון לתרבות האירית והמידג'ס – נחילי היבחושים הטורדניים ששורצים בהמוניהם בחלקים הכפריים של אזור ההיילנדס. עוד משהו בענין השפה: ככל שעולים יותר צפונה בסקוטלנד, קשה יותר להבין את שפתם של המקומיים גם כאשר הם מדברים אנגלית ולא גאלית…
האזור, הממוקם צפונית להרי גרמפיאן (Grampian Mountains) מדגים היטב כיצד ככל שאנחנו מתרחקים לכיוון צפון מהגבול האנגלי, גוברים ומתעצמים השפעתם וניצחונם של הטבע מול האדם. כך שהאקלים הקר והרטוב, תוואי השטח המאתגרים, המרחבים העצומים שבחבל ארץ זה, גיבשו את חוסנם של השבטים הסקוטיים שחיו באזור והם גם אלו שהוציאו לסקוטלנד ולתושביה את המוניטין המפורסם כעם קשה עורף הנכון לכל אתגר.
את האזור הגדול מחלקת לשתיים העיר אינוורנס (Inverness), שנחשבת כבירת ההיילנדס הבלתי רשמית. מתחת לאינוורנס נמצאת הרמה הדרומית (Southern Highlands) ומעליה – הרמה הצפונית (Northern Highlands).
למרות שההתייחסות לכל האזור היא כאל ההיילנדס (כאמור, בניגוד ללואולנדס), הרמה הדרומית (Southern Highlands) היא זו הנחשבת ל"היילנדס" כאשר תיירים מדברים על חבל ארץ זה. אין זה מפתיע, מכיון שמרבית התיירים המבקרים בסקוטלנד ממקדים שם באזור את ביקורם במדינה. באזור זה מרוכזת מרבית הפסטורליה הסקוטית – שדות רחבי ידיים הגדושים בשעורה זהובה ולצידם יערות ירוקים, גבעות ונחלים מפכים – אין ספק, מדובר בגן עדן לכל תייר ובכל גיל.
צפונה משם, ממוקמת הרמה הצפונית (Northern Highlands), אותו שטח פראי ומחוספס שלו חייבת סקוטלנד את מורשת הקרב ואת התדמית הקשוחה שלה. מדובר באזור הררי גדול המאוכלס באופן דליל ואדמתו פורייה. אזור, שהחיים בו היו (והינם) מאתגרים, עבור מי שבחר להתיישב ולבנות את ביתו דווקא בין אותם נהרות שוצפים והרים משוננים.
בחזרה לטירת אורקהארט
שרידיה המרשימים של טירת אורקהארט (Urquhart Castle) ממוקמים על גדות הלוך נס (אגב, "לוך" פירושו בגאלית "אגם", כך שאין צורך לקרוא לאגם "אגם לוך נס") והם בהחלט שווים נסיעה מיוחדת בכביש A82 היוצא מאינוורנס וחוצה אזורים פסטורליים יפהפיים (ההיילנדס הדרומיים, כבר אמרתי…) בדרכו לאגם ולשרידי הטירה. הטירה מהווה את אחד מאתרי התיירות המפורסמים ביותר בסביבה.
אמנם הטירה נהרסה, אבל מדובר ב"הריסות" מרשימות – שמכילות ארבעה צריחים וצינוק בהם ניתן לבקר. בנוסף לכך יש בכניסה לטירה מרכז מבקרים נהדר בו מוצג סרט הסוקר את ההיסטוריה של המקום. הסרט דובר אנגלית והוא מלווה בכתוביות בשפות נוספות.
במקום יש כמובן גם חנות מזכרות וקפטריה עם מרפסת בה ניתן לשבת, ללגום משהו ולהשקיף על הנוף הנפלא הנשקף ממנה.
הנה כמה עובדות מעניינות על הטירה:
- טירת אורקהארט נחשבת לטירה השלישית בסקוטלנד ברמת הפופולריות שלה אחרי טירת אדינבורו וטירת סטירלינג. בנוסף למוזיאון ולקולנוע שבה, הטירה גם מארחת טקסי חתונה לאורך מרבית ימות השנה.
- שטחו של החלק הבנוי של הטירה הוא כ-150 מטר על 46 מטרים, שטח מרשים ביותר.
- שטחה של הטירה ומגדליה מציעים כמה נקודות תצפית מעולות על לוך נס, כך שהרבה "הופעות" של הכוכבת המקומית של האגם והאזור, נסי, נצפו מהן. אגב, ההופעה המוקדמת ביותר של נסי הייתה במאה ה-7, כך שמדובר במפלצת קשישה למדי (או באגדה אורבנית עתיקת יומין, לשיקולכם).
- הטירה ימי הביניימית שאנחנו מכירים כיום נבנתה על בסיסה של טירה מוקדמת יותר.
- מספרים כי הנזיר האירי קולומבה הקדוש (St. Columba) בן המאה השישית ביקר באזור וחולל שם ניסים. קולומבה הוא זה שהביא את הנצרות לאזור.
- בשלהי המאה ה-13, שלט המלך האנגלי אדוארד הראשון בטירה. היא נכבשה על ידי הסקוטים בשנת 1332 ונחשבה לטירה הסקוטית היחידה בהיילנדס שהתמודדה בהצלחה עם התקפות האנגלים.
- במהלך המאה ה-14 הייתה טירת אורקהארט בשליטתו של המלך הסקוטי רוברט הראשון הידוע בשמו כרוברט דה ברוס (Robert the Bruce). האגדה מספרת כי את ההשראה לעמידה המתמשכת בפני המתקפות האנגליות שאב מצפייה בעכביש הטווה את קוריו. בשנת 2018 נעשה סרט על דמותו של המלך רוברט ונקווה שהוא יגיע גם למחוזותינו.
- הטירה הייתה בבעלותו של שבט גרנט מהמאה ה-16 ועד לשנת 1912.
- בני שבט המקדונלדס, ה-Lords of the Isles של אותה תקופה, תקפו את הטירה מספר פעמים במהלך המאות ה-15 וה-16. בשנת 1545 בוצעה על ידם אחת מההתקפות הקשות על הטירה, מתקפה הידועה בשם The Great Raid (הפשיטה הגדולה). במהלכה של מתקפה זו, בזזו התוקפים את הטירה ולקחו ממנה את מרבית הרהיטים, התותחים, שערי הטירה ו-2,000 ראשי בקר. שמו של שבט המקדונלד קשור גם בסיפורו של עמק הדמעות (Glencoe) אך זהו כבר נושא לפוסט אחר.
- רובה של הטירה נהרס במאה ה-17 במהלך המלחמה בין האנגלים לסקוטים כאשר בעליה מילאו אותה בחומרי נפץ ופוצצו אותה כדי שהיעקוביטים (תומכי המלך ג'יימס, בנה של מרי סטיוארט) לא יוכלו לכבוש אותה ולהשתמש בה. התושבים המקומיים הפרקטיים זנחו את הסנטימנטים מאחור והשתמשו באבנים שבעבר היוו חלקים נכבדים מהטירה, לצרכי הבניה שלהם. על הקרב האחרון בין היעקוביטים לאנגלים שנערך בקולודן, כתבתי בעבר פוסט נפרד ובהחלט מומלץ לשלב ביקור בקולודן ביום בו מבקרים בטירת אורקהארט.
- אחד מסוגי הוויסקי הרבים המיוצרים בסקוטלנד, נקרא על שמה של טירת אורקהארט (סינגל מאלט, אלא מה?). היש הוכחה טובה מזו לחשיבותה של הטירה בעייני הסקוטים?
Urquhart Castle Whisky
לסיום קצת מוסיקה
ביקשתי מאל סטיוארט (סקוטי מוכר וידוע) שישיר לנו את שירו On the Border והוא נענה ברצון.
