Creative Commons license by Kim Traynor
האם אתם מכירים עיר כלשהי בעולם אשר בה אחת מקבוצות הכדורגל נקראת על שמו של ספר? ובאיזו עיר בעולם נקראת תחנת הרכבת המרכזית על שם ספר או סדרה של ספרים? יש בעולם כולו רק עיר אחת כזו: אדינבורו.
קבוצת הכדורגל היא כמובן הארטס (Hearts) ותחנת הרכבת היא תחנת ווייברלי (Waverley), שתיהן קרויות על שם כתביו של וולטר סקוט אשר כבר זכה אצלי לפוסט משלו.
אבל בואו נתחיל את הסיפור בהתחלה…
תחנת הרכבת
וולטר סקוט שנולד באדינבורו והלך לעולמו בשנת 1832, נחשב על ידי רבים לאחד מגדולי הסופרים הסקוטים. מכיוון שכך, אין פלא שתושביה של העיר מנציחים את זכרו בדרכים שונות, כיאה וכראוי לאייקון תרבותי מסוגו.
בשנת 1814 פרסם וולטר סקוט ספר אשר לו קרא ווייברלי על שם גיבור הסיפור: אדוארד ווייברלי. עלילת הסיפור מתרחשת בשנת 1745, ימי המרד היעקוביני הגדול אשר מטרתו הייתה להביא לקץ שלטונה של שושלת הנובר, להוריד את המלך ג'ורג' השני מכיסאו ולהמליך תחתיו את הנסיך צ'ארלס אדוארד סטיוארט המוכר יותר בכינוי בוני פרינס צ'ארלי.
ווייברלי הוא בחור אנגלי ובשנת 1745 הוא נוסע צפונה לבקר חברי משפחה בסקוטלנד. ווייברלי תומך במלך ג'ורג' השני והוא מופתע לגלות כי חבריו בסקוטלנד תומכים במורדים. מה יעשה עתה ווייברלי וכיצד ינהג? המאבק בין המורדים הסקוטים לאנגלים, הסתיים כידוע בטראומה גדולה עבור הסקוטים בעקבות תבוסתם בקרב קולודן.
בתקופה בה כתב את הספר, עסק סקוט בכתיבת שירה ולכן פרסם את ספרו בעילום שם. כך נהג גם עם הספרים הבאים שכתב אשר במקום שם הסופר, פורסם עליהם "מאת הסופר של ווייברלי". כך זכתה סדרת ספרים זו לשם הכולל "ווייברלי". במשך 13 שנים לא הודה סקוט כי ספרים אלו נכתבו על ידו. ספרי הסדרה היו הספרים הפופולריים ביותר באירופה במשך 100 שנה והעלילה של כולם מתרחשת בשנים שבין איחודה של סקוטלנד עם אנגליה ב-1707 לסוף מלחמות נפוליאון ב-1815. אחד הספרים הידועים שבסדרה הוא רוב רוי.
תחנת הרכבת של אדינבורו נפתחה בשנת 1846. היא צמודה לרחוב ולגני פרינסס ומספר שנים לאחר שנפתחה הוחלט לתת לסקוט את הכבוד הראוי לו ולקרוא לה על שם סדרת הספרים שכתב: תחנת ווייברלי.
תחנת ווייברלי
Creative Commons license
קבוצת הכדורגל
עוד ספר ידוע מהסדרה (למען הדיוק השביעי שבהם) נקרא "הלב של מידלותיאן" (The Heart of Midlothian) והוא ראה אור בשנת 1818, כ-4 שנים בלבד לאחר ווייברלי. שמו של הספר מתייחס לבית הכלא ("בית תא האגרה הישן") באדינבורו שהיה באזור מידלותיאן. גם ברקע ספר זה עומדים אירועים היסטוריים שהתרחשו במציאות: בשנת 1736 פרצו באדינבורו הפגנות ומהומות על רקע הוצאתם להורג של שני מבריחים. אחד הקצינים במשמרות העיר הורה לאנשיו לפתוח באש לעבר המפגינים ומהירי נהרגו כמה אנשים. אותו קצין נתפס מאוחר יותר על ידי ההמון שביצע בו לינץ'. בחלוף השנים הופקה סדרת טלוויזיה על פי הסיפור וגם אופרה נכתבה על פיו. כאות הוקרה לסקוט, עוטרה אחת המדרכות במרכז העיר (על יד קתדרלת סנט ג'יילס) בפסיפס בצורת הסמל של "הלב של מידלות'יאן".
Creative Commons license
בשנת 1874 התכנסו כמה חברים במועדון ריקודים באזור מידלותיאן והחליטו על הקמת מועדון כדורגל. חלק מהם היו רקדנים שהחליטו לשנות את תחום עיסוקם ואך טבעי היה שהמועדון החדש יישא את שם ספרו של וולטר סקוט, על שם המקום בו נוסד. מאז הווסדו ועד היום נשאר שמו של המועדון כשהיה "הלב של מידלותיאן", אך עם השנים הוא זכה לכינוי חיבה קצר יותר ורבים מכנים אותו היום "הארטס" (Hearts) כאשר לכל חובבי הכדורגל בממלכה ברור לאיזה מועדון הכוונה.
Creative Commons license
הצלב הנראה על סמל המועדון הוא צלב אנדריאס הקדוש המופיע גם על דגל סקוטלנד. הארטס משחקת בליגה הסקוטית הבכירה ויריבתה המושבעת היא קבוצת הכדורגל השנייה באדינבורו – היברניאן.
לא רק וולטר סקוט
סופרים ומשוררים רבים התגוררו ופעלו באדינבורו: הסופר קנת גרהאם מחבר הרוח בערבי הנחל, דניאל דפו מחבר רובינזון קרוזו, רוברט לואיס סטיבנסון מחברם של אי המטמון ושל ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, ארתור קונאן דויל יוצרו של שרלוק הולמס, ואף ג'יימס מתיו ברי מחבר פיטר פן. אך נראה כי יותר מכל מזוהה היום אדינבורו עם הארי פוטר, התלמיד המפורסם ביותר של בית הספר לקסמים הוגוורטס. הסופרת ג'יי קיי רולינג (סקוטית למחצה מצד אימה) היא תושבת אדינבורו ואת ספרה הראשון בסדרת הארי פוטר כתבה באחד מבתי הקפה בעיר: The Elephant House.
Creative Commons license
פסטיבל הספרים ועיר הספרות של אונסק"ו
בכל שנה בחודש אוגוסט ותחילת ספטמבר, נערך פסטיבל אדינבורו. הפסטיבל הוא חגיגה של תרבות בתחומי יצירה שונים: תיאטרון, קולנוע, מוסיקה (קלאסית, ג'אז, בלוז ואופרה) והחל משנת 1983 נערך בעיר גם פסטיבל ספרותי. תחילה נערך הפסטיבל בגני פרינסס בסמוך לתחנת ווייברלי אך לאחר מכן הוא עבר לגני שארלוט (על שמה של שארלוט אשתו של המלך ג'ורג' השלישי) למרגלות האנדרטה לזכרו של הנסיך אלברט (תמונת הנושא של הפוסט). בכל שנה מוזמנים סופרים מעשרות מדינות כדי לקחת בו חלק והמארגנים מנסים לאתר כותבים סקוטים חדשים ומוכשרים. סטודנטים מהחוג לכתיבה יוצרת באוניברסיטת אדינבורו מציגים את יצירותיהם לקהל וכך זוכים לחשיפה.
ארגון אונסק"ו אשר עוסק גם בתרבות, לא יכול היה להתעלם מהמורשת הספרותית העשירה של בירת סקוטלנד. בעקבות יוזמה של 4 חובבי ספרות סקוטיים, הוענק לאדינבורו בשנת 2004 התואר "עיר ספרות עולם". מאחורי התואר המוענק יש תקווה כי עיר אשר בה המורשת הספרותית כל כך חזקה, תיקח על עצמה גם את האחריות להתפתחות עתידית של הספרות. אם לשפוט על פי הפסטיבל השנתי, הרי שבאדינבורו הם עושים זאת מצוין. במהלך השנים שחלפו מאז 2004, זכו בתואר ערים נוספות כמו דבלין, פראג, ונקובר ואחרות. לצערנו לעם הספר עדין אין ייצוג ברשימה המכובדת הזו של אונסק"ו, אם כי בשנת 2018 הוכרה תל אביב כאחת מערי הספרות הטובות בעולם על ידי העיתון "Independent" הבריטי אשר כך כתב:
"ישראל אולי מדינה צעירה, אך עם הספר בהחלט מתגאה בכך שהוא עומד בסטנדרט המחייב של השם הזה. משוררים כמו רחל וכמו חיים נחמן ביאליק חיו כאן (בתל אביב) ורחובות רבים נקראים על שמם של סופרים מוכרים. ללא ספק המקום הטוב ביותר לקרוא בו, הוא חוף הים. בעיר חמה, זו אופציה שמתעלה גם על תרבות בתי הקפה ובכמה חופים מוצבות ספריות השאלה עם ספרים בשפות שונות".
עם מילים חמות כאלו, אולי יום אחד יכירו בנו גם באונסק"ו.
לסיום קצת מוסיקה
המשורר הלאומי הסקוטי הוא רוברט ברנס (Robert Burns). שירו "למען זמנים טובים יותר" (Auld Lang Syne) שנכתב בשנת 1788 מושר במקומות רבים בעולם לקראת השנה האזרחית החדשה. הנה רוד סטיוארט (סקוטי כמובן) מבצע את השיר בהופעה בטירת סטירלינג בסקוטלנד.
