
המשורר ג'ובראן חליל ג'ובראן אמר פעם כי חיים ללא חופש, הם כמו גוף ללא נשמה. בשבועות האחרונים היו לי הרבה מחשבות על חופש וזאת מכמה סיבות.
הסיבה העיקרית לכך היא הסגר שנכפה עלינו בגלל אותו וירוס ידוע מספר 19: הימים האלו אינם קלים עבורי. בנוסף לכך, חג הפסח שעבר עלינו תמיד מעורר את המחשבות על חופש כי הרי עיקרו של החג הוא יציאה לחירות. הסיבה השלישית היא כי בתחילת החודש ביום 4 באפריל, היה יום השנה ה-52 להירצחו של מרטין לותר קינג שהוא בעייני אחד מלוחמי החרות וזכויות האדם הגדולים בהיסטוריה. מכיוון שתמיד אהבתי את הז'אנר הזה של מוסיקת המחאה, החלטתי לכתוב הפעם על 3 שירי חופש. מוסיקה שחורה תמיד עשתה לי טוב.
Oh Freedom – Odetta Holmes
בדצמבר 2008, כאשר הלכה לעולמה הזמרת אודטה הולמס, כתבו מספר עיתונאים כי נדם קולה של התנועה לזכויות האזרח בארה"ב. עד כדי כך הייתה אודטה הולמס מזוהה עם מאבקם של השחורים לשוויון זכויות.
היא נולדה בבירמינגהאם שבאלבמה ב-31 בדצמבר 1930, בעיצומו של השפל הכלכלי הגדול. אלבמה הייתה באותן שנים אחת המדינות היותר גזעניות שבדרום ואחד ממעוזי ה-KKK. המוסיקה של התקופה והמקום – בעיקר שירי כלא ושירי עבודה שהוקלטו בשדות הדרום – עיצבו את חייה. "אלה היו שירי שחרור" אמרה אודטה הולמס באחד הראיונות האחרונים שנתנה. כך היא תארה את החיים באלבמה: "אדם הולך בנתיב החיים והחברה שמה רגל על צווארו. בכל מקום שאליו יפנה, הוא אינו מצליח להיחלץ מהמגבלה הזאת. הוא מגיע לצומת בדרך ואז עליו לבחור: או לשכב על מקומו ולמות, או להתעקש ולהמשיך לחיות".
את הקריירה שלה היא החלה בחוף המערבי כאשר שרה במועדוני לילה והותירה רושם ניכר בנגינת הגיטרה ובתספורת הקצוצה שלה. שיריה שילבו בין נושאים אישיים ופוליטיים, תיאטרליים ורוחניים. אלבום הסולו הראשון שלה, "אודטה שרה בלדות ובלוז", מצא אוזן קשבת בקרב קהל ששמע את השירים הישנים קמים לתחייה. במקרים רבים היו אלו שירי פולק עוד מתקופת מלחמת האזרחים. בוב דילן אמר כי אודטה הולמס, היא זו שגרמה לו לפנות למוסיקת הפולק.
נקודת המפנה בקריירה של אודטה הולמס הייתה המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות ב-28 באוגוסט 1963. היה זה אותו כנס ידוע שנערך ביום השנה המאה ל"הכרזת האמנציפציה" של אברהם לינקולן. המצעד אורגן על ידי קואליציה של שישה ארגוני זכויות אדם והיווה מפעל מרכזי במאבק התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית.
שיא האירוע היה כמובן נאומו ההיסטורי של מרטין לותר קינג "יש לי חלום". במצעד השתתפו בין 200 ל-300 אלף איש, רובם אפרו-אמריקאים, בני מיעוטים אחרים ולבנים. במצעד השתתפו גם ידוענים רבים בכללם מרלון ברנדו, צ'רלטון הסטון, סידני פואטייה, הארי בלפונטה, לנה הורן ועוד. באותו מעמד, שרה אודטה הולמס ביחד עם ג'ון באאז את השיר Oh Freedom ומאז הפך השיר לאחד המזוהים יותר עם מאבקם של השחורים.
Oh, freedom!
Oh, freedom!
Oh, freedom over me!
And before I'd be a slave
I'll be buried in my grave
And go home to my Lord and be free
No more moanin'
No more moanin’
No more moanin’ over me
And before I’d be a slave
I’ll be buried in my grave
And go home to my Lord and be free
There'll be singin'
There’ll be singin’
There’ll be singin’ over me
And before I’d be a slave
I’ll be buried in my grave
And go home to my Lord and be free
There'll be shoutin'
There’ll be shoutin’
There’ll be shoutin’ over me
And before I’d be a slave
I’ll be buried in my grave
And go home to my Lord and be free
Oh, freedom!
Oh, freedom!
Oh, freedom over me!
And before I'd be a slave
I'll be buried in my grave
And go home to my Lord and be free
בשנת 1999 חזרה אודטה הולמס שוב לכותרות כאשר נשיא ארצות הברית באותה עת, ביל קלינטון, העניק לה מדליה לאומית על תרומתה לאמנויות ולאנושות. חלפו 8 שנים מאז ושוב אודטה הולמס בכותרות כאשר בשנת 2008 היתה בין האמנים שהביעו תמיכה פומבית במועמדותו של ברק אובמה לנשיאות ואמרה כי חלומה הגדול הוא לשיר בטקס ההשבעה שלו. אך ב-2 בדצמבר 2008 היא הלכה לעולמה ולא זכתה לכך. ארתה פרנקלין היתה זו שזכתה לשיר בטקס.
הנה אודטה הולמס במה שנקרא "טרילוגיית החופש", 3 שירים כאשר Oh Freedom הוא הראשון שבהם.
Freedom Day – Abbey Lincoln
לא רק אודטה היתה שם בשנים הקשות של מאבק השחורים לשוויון. מוסיקאים שחורים רבים היו חלק מהמאבק הזה וחלקם שלמו על כך מאוחר יותר בחרם מצד חברות התקליטים. בין המתגייסים למאבק היו רבים מתחום הג'אז.
מקס רואץ' נחשב לאחד מגדולי המתופפים בג'אז. האמת היא שהוא היה הרבה מעבר למתופף: מוסיקאי בחסד שהוביל לא מעט הרכבים ושיתף פעולה עם כל הגדולים בתחום. בשנת 1960 הקליט רואץ' את אלבומו הידוע We Insist עם הזמרת אייבי לינקולן. גם אייבי לינקולן היתה פעילה ידועה בתנועה לזכויות האזרח. האלבום כולו הוא הקלטת מופת בה אחד השיאים הוא השיר Freedom Day שמילותיו נכתבו על ידי אוסקר בראון. לאחר קטע הפתיחה האינסטרומנטלי שהוא לתפארת הג'אז, נכנסת אייבי לינקולן ושרה מעמקי נשמתה.
Whisper, listen, whisper, listen. Whispers say we're free.
Rumors flyin', must be lyin'. Can it really be?
Can't conceive it, can't believe it. But that's what they say.
Slave no longer, slave no longer, this is Freedom Day.
Freedom Day, it's Freedom Day. Throw those shackle n' chains away.
Everybody that I see says it's really true, we're free.
Whisper, listen, whisper, listen. Whispers say we're free.
Rumors flyin', must be lyin'. Can it really be?
Can't conceive it, don't believe it. But that's what they say.
Slave no longer, slave no longer, this is Freedom Day.
Freedom Day, it's Freedom Day. Throw those shackle n' chains away.
Everybody that I see says it's really true, we're free.
Freedom Day, it's Freedom Day. Free to vote and earn my pay.
Dim my path and hide the way. But we've made it Freedom Day.
Freedom Highway – Mavis Staples
מייביס סטייפלס מופיעה על במות כבר למעלה מ-70 שנה. בשנה שעברה היא חגגה את יום הולדתה ה-80 והיא עדיין ממשיכה להופיע במרץ. מייביס היא בת למשפחה מוסיקלית שאותה הוביל אביה. המשפחה במקור ממיסיסיפי, אחת המדינות הגזעניות ביותר בדרום ארה"ב. באמצע שנות ה-30 עברה המשפחה לשיקגו שם נולדה מייביס. בשיקגו גרה המשפחה בשכונת עוני אך המוסיקה היתה מרכז החיים שם, לא רק בשכונה בה התגורר גם סם קוק, אלא גם במשפחה. העיסוק במוסיקה היה אחת הדרכים להתרחק מהבעיות והמצוקות שהיו מנת חלקם של תושבי האזור.
בגיל 10 הצטרפה מייביס להרכב המשפחתי אותו הוביל אביה (פופס סטייפלס), הרכב שכלל גם את שתי אחיותיה ואחיה ובמהרה היא הופכת לקול הבולט של ההרכב שנקרא "הסטייפלס סינגרס" ומתפרסם בכל רחבי ארה"ב. שנים אחר כך הזכיר בוב דילן את הסטייפל סינגרס כאחד ממקורות השפעתו.
בשנת 63 זכה פופס סטייפלס לפגוש את מרטין לותר קינג ולשוחח עמו. במפגש הזה הוא אמר לקינג: "אתה מטיף לשלום, אהבה ואושר ברחבי העולם. אני מאמין במה שאתה עושה ובמחיר שאתה מוכן לשלם". מיד לאחר מכן הוא כינס את משפחתו והצהיר בפניהם:
If he can preach it, we can sing it!
עד היום מייביס שרה את זה.
פופס סטייפלס הלך לעולמו בשנת 2000 בגיל 85 ולאחר כמה שנים קשות, החלה הקריירה של מייביס להמריא מחדש. בשנת 2007 היא הוציאה את אחד מאלבומיה המופלאים: הוא נקרא We'll Never Turn Back ובו היא מבצעת שירים שהיו מזוהים עם התנועה לזכויות האזרח.
אחד השירים שנהגו הסטייפלס סינגרס לשיר בהופעותיהם היה Freedom Highway, שיר אותו ממשיכה מייביס לשיר בהזדמנויות שונות עד היום.
March down freedom highway, oh yeah
Marchin' each and every day
March down freedom highway, oh yeah
Marchin' each and every day
Made up my mind that I won't turn around
Made up my mind that I won't turn around
There is just one thing
I can't understand, my friend
Why some folks think freedom
Is not designed for all men
There are so many people
Living their lives perplexed
Wonderin' in their minds
What's gonna happen next
That's why we're gonna
March down freedom highway, oh yeah
Marchin' each and every day
March down freedom highway, oh yeah
Marchin' each and every day
Made up my mind that I won't turn around
Made up my mind that I won't turn around
Found dead people in the forest
Tallahatchie River and lakes
The whole world is wonderin'
What's wrong with the…
Found dead people in the forest
Tallahatchie River and lakes
The whole world is wonderin'
What's wrong with the United States?
Yes, we want peace
If it can be found
We're marching freedom highway
And we're not gonna turn around
That's why we're gonna
March down freedom highway, oh yeah
Marchin' each and every day
March down freedom highway, oh yeah
Marchin' each and every day
Made up my mind
March down freedom highway, oh yeah
Marchin' each and every day, yeah yeah yeah
March down freedom highway, oh yeah
Marchin' each and every day
Made up my mind that I won't turn around
Made up my mind that I won't turn around
That I won't turn around
הנה מייביס סטייפלס בשנת 2015. נאחל לה בריאות טובה ואריכות ימים.