ויקטור העירום – סמל הניצחונות הסרביים

שיתוף פוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

בפארק קלימגדן בלב בלגרד בירת סרביה, על עמוד בגובה של 14 מטר, מוצב כבר 90 שנה פסל של גבר ערום האוחז ביד ימין שלו חרב וביד שמאל בז והוא משקיף צפונה לכוון חבל פאנוניה והונגריה. במשך השנים הפך פסל זה לאחד מסמליה של בלגרד והוא מככב בכל הפרסומים של לשכת התיירות הממשלתית של סרביה.

פסל זה נושא את השם "ויקטור" והא מעשה ידיו של מי שנחשב לגדול אמני הבלקן, הפסל איוון מסטרוביץ'. מסטרוביץ' הוא זה שפיסל גם את דמותה של מריאן המוצבת בכניסה לפארק ועליה כתבתי באחד הפוסטים הקודמים.

ויקטור. צילום: בנצי גורן.

מהו סיפורו של ויקטור?
בואו נחזור קצת יותר ממאה שנה לאחור. האימפריה העותומאנית עדיין שלטה אז בבלקן אך המדינות שנשלטו על ידה כבר הבינו שהאימפריה על סף התפוררות. זה השלב בו מחליטות סרביה, בולגריה, מונטנגרו & יון (מדינות הליגה הבלקנית) לצאת למלחמה נגד העותומאנים על מנת לסלק אותם משטחן.

המלחמה התנהלה בין אוקטובר 1912 למאי 1913 ובסופה של המלחמה איבדה האימפריה העותומאנית המתפוררת את כל הטריטוריות בהן שלטה בבלקן. מלחמה זו זכתה מאוחר יותר לשם "מלחמת הבלקן הראשונה". מיד עם סיום המלחמה פרץ סכסוך בין סרביה ויון לבין בולגריה על השליטה בשטחי מקדוניה. סכסוך זה היווה את העילה ל"מלחמת הבלקן השניה" שפרצה כבר בחודש יוני 1913, חודש אחד בלבד לאחר תום מלחמת הבלקן הראשונה. מלחמה זו נמשכה חודש אחד בלבד ובסיומה לא היתה לבולגריה כל אחיזה בשטחי מקדוניה.

הרעיון להציב בבלגרד אנדרטה לכבוד ניצחונה של סרביה בשתי מלחמות הבלקן, נולד מיד עם סיומן של מלחמות אלו  בחודש אוגוסט 1913.

התכנון והביצוע הוטלו על איוון מסטרוביץ' והרעיון שלו היה להקים מזרקה שתוצב בכיכר טרזיה (המקום בו נמצא היום מלון מוסקבה) ובה דמויות של אריות וסוסים לצד דמותו של ויקטור.

מסטרוביץ' החל לעבוד על הפרויקט במרתף של אחד מבתי הספר בבלגרד, עיצב חלק מהדמויות ושלח אותן ליציקה. אלא שאז ביום 28 ביוני 1914, נורו היריות שהביאו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. יורש העצר האוסטרו הונגרי פרנץ פרדיננד ואשתו סופיה נרצחו בסראייבו וכל אירופה שקעה במלחמה איומה ונוראית שנמשכה 4 שנים, גבתה את חייהם של למעלה מ-16 מיליון בני אדם ושינתה את פניה של אירופה.

עם פרוץ המלחמה, עזב איוון מסטרוביץ את בלגרד. עם סיומה הוא שב אך עתה היו לסרביה בעיות קשות אחרות להתמודד עמן. מתוך אוכלוסייה של כ-4.6 מיליון תושבים, כמעט רבע מתושבי המדינה שילמו בחייהם. הפרויקט נשאר בהקפאה ושב לחיים רק 5 שנים לאחר תום המלחמה, בשנת 1923 אך גם אז התנהל בעצלתיים.

בשנת 1927 הכל היה מוכן להצבתו של ויקטור בכיכר טרזיה כמתוכנן אלא שאז התעוררה בעיה חדשה: מספר ארגוני נשים פנו לעיריית בלגרד והביעו את התנגדותן הנמרצת להצבתו של פסל המתאר עירום גברי במקום כל כך מרכזי של העיר. לדבריהן, יש בכך פגיעה חמורה במוסר. פנייתן לעירייה זכתה גם לתמיכה של חלקים נרחבים בציבור. לאחר דיון ציבורי ער שהתנהל בנושא החליט מי שהיה אז ראש עיריית בלגרד קוסטה קומאנודי, כי הפסל לא יוצב בכיכר טרזיה כמתוכנן אלא במצודה של בלגרד בפארק קלימגדן, בדיוק מעל הנקודה בה נפגשים נהרות הסאווה והדנובה וכי הפסל יוצב על עמוד גבוה כדי להצניע את עובדת היותו של הגבר עירום… על הסוסים והאריות הוחלט לוותר.

ביום 7 באוקטובר 1928, נחנך פסלו של ויקטור בפארק קלימגדן. מכיוון שמאז ההחלטה על הקמת האנדרטה שתסמל את ניצחונה של סרביה בשתי מלחמות הבלקן, עברה על סרביה מלחמה נוספת (מלחמת העולם הראשונה), מסמל היום פסל ויקטור את כל שלושת הניצחונות.

עוד מבט על ויקטור. צילום: אלי ממן.

בשנת 1992 זכה פסל ויקטור בתואר "אתר מורשת תרבותית" , ביחד עם עוד כמה אתרים חשובים ברחבי סרביה.

הסיפור הזה מזכיר סיפור אחר עם עיר בירה המוכרת לנו יותר: ירושלים. בשנת 1995 כאשר בירושלים חגגו 3000 שנה לבירה (כיבוש העיר על ידי דוד המלך מידי היבוסים), החליטה עירית פירנצה להעניק לירושלים מתנה: העתק מדויק של פסל דוד מעשה ידיו של מיכלאנג'לו המוצב דרך קבע באקדמיה לאמנות של פירנצה. תחילה הסכימו בירושלים לקבל את המתנה שהיתה אמורה להיות מוצבת במגדל דוד ואף שלחו מכתב תודה לעיריית פירנצה, אלא שאז החלו לצלצל כל פעמוני האזעקה בבירה והגיעו פניות מאישי ציבור חרדים וערבים.

דוד קאסוטו, בעצמו יליד פירנצה ומי שהיה באותה תקופה סגן ראש עיריית ירושלים ומחזיק תיק התרבות בעיר, אמר אז את הדברים הבאים:

"נציגי החרדים ותושבי מזרח ירושלים פנו אלינו בבקשה שבעיר לא יהיה ביטוי לעירום. הם אמרו שירושלים אינה יכולה לשאת דבר כזה. בסופו של דבר החלטנו שלא לקבל את המתנה, כי לא רצינו לפגוע ברגשות הציבור."

במקום זה, שלחה עיריית פירנצה פסל אחר של דוד, מעשה ידיו של הפסל האיטלקי ורוקיו. פסל זה למרבה השמחה, היה לבוש בשמלה…

ומה קורה היום בכיכר טרזיה? שם ניצבת היום מזרקה הרבה יותר צנועה מזו שתוכננה בתחילה, אך הדבר החשוב הוא שלא מוצג שם עירום בפרהסיה…

ככר טרזיה. הצילום מתוך אתר עיריית בלגרד.

בלגרד היא עיר הבירה הרביעית אותה חוצה נהר הדנובה בדרכו ממקורותיו שליד היער השחור ועד שנשפך לים השחור. קודמות לה וינה, ברטיסלאבה ובודפשט. בשנת 1866 הלחין יוהאן שטראוס (הבן) את יצירתו הידועה "הדנובה הכחולה".

הנה פסל ויקטור כפי שצולם מרחפן הטס מעל פארק קלימגדן כשברקע "הדנובה הכחולה" בביצוע התזמורת הפילהרמונית של מנהטן.

הרשמה לרשימת דיוור

פוסטים אחרונים

כיכר באן ילצ'יץ' בזאגרב

זאגרב בירתה של הרפובליקה של קרואטיה, היא עיר עתיקה, מרכז-אירופאית מובהקת בצביונה הטומנת בחובה מעל ל-900 שנות היסטוריה. כיום ידועה העיר בעולם במורשתה ההיסטורית אותה היא מטפחת בקפידה באירועי העסקים והספורט החשובים שהיא מקיימת ומארחת אך מעל לכל – בהכנסת האורחים הנהדרת שמפגינים תושביה כלפי התיירים המגיעים לעיר. אולם לא תמיד הייתה העיר כזו. סמלה המוכר של העיר

קרא עוד »

גלן פינאן – אנדרטת ההיילנדר והרכבת של הארי פוטר

גלן פינאן הוא עוד אחד מהמקומות החשובים בהיסטוריה הסקוטית או אם להיות יותר מדויקים, ההיסטוריה העקובה מדם של היחסים בין הסקוטים לשכניהם מדרום – האנגלים. בואו נחפור קצת בנבכי ההיסטוריה הסקוטית וניגע קצת בגיאוגרפיה ובפסולוגיה (תורת הפסלים – המצאה שלי 🙂 ) של המקום. מומלץ להמשיך לקרוא תוך כדי לגימת ויסקי סקוטי… היכן נמצא גלן

קרא עוד »

טירת אורקהארט בסקוטלנד

חמת חלילים, פאבים, האגיס (לא, לא הטיטולים: המאכל), מזקקות וויסקי, גברים בקילט (חצאיות משובצות), מזג אוויר הפכפך וטירות, המון טירות, אמנם נחשבים לסממנים הלאומיים הרשמיים פחות או יותר של סקוטלנד, אך המפלצת מלוך נס (או "נסי", כפי שהיא מכונה בפי מעריציה) מזוהה עם סקוטלנד לא פחות משאר הסמלים שהזכרתי. כך שאם מבקרים בסקוטלנד, באופן טבעי חובה

קרא עוד »

פסל פרשרן בליובליאנה

ליובליאנה בירתה של סלובניה היא אחת מערי הבירה הקטנות ביותר באירופה. כמו בהרבה ערים קטנות אחרות, גם בליובליאנה יש קסם מיוחד ובהחלט ניתן לומר כי זו עיר עם נשמה. ניתן לחוש זאת בקלות אם נטייל בין בתי הקפה והגלריות הרבות בסמטאות העיר העתיקה, בשוק שליד גשר הדרקונים, למרגלות הטירה ולאורך נהר הלובליאניצה החוצה אותה. כל אלו בתוספת סגנון

קרא עוד »

שנת החזיר הסינית

ביום 5 בפברואר יציינו במקומות רבים בעולם את ראש השנה הסיני. פרט לחגיגות שיערכו כמובן בסין, הן יערכו גם בכל הרבעים הסיניים (Chinatown) הפזורים בעולם ואם ניקח בחשבון שלמעלה מ-50 מיליון סינים חיים מחוץ לסין, הרי שיש הרבה מאוד כאלו. זהו החג החשוב ביותר בשנה ליותר מרבע מאוכלוסיית העולם. אמנם החג נקרא "ראש השנה הסיני"

קרא עוד »

מקדש הבודהה הגדול בקמאקורה

קמאקורה היא עיר השוכנת במחוז קנאגאווה על גדות מפרץ סגאמי, במרחק של כ-70 ק"מ דרומית לטוקיו. במונחים יפנים קמאקורה אינה עיר גדולה: בסך הכל כ-170,000 תושבים אולם היא חשובה מאוד מבחינה היסטורית. לא תמיד נמצאת קמאקורה על מפת הטיולים של המטיילים הישראלים ואולי הפוסט הזה יצליח לעשות לה קצת פרומו… היום ידועה קמאקורה בעיקר בשל פסל

קרא עוד »