היום בעידן המודרני, אנשים מרבים לנסוע ולטייל בעולם. אצלנו כידוע הטיול הגדול שאחרי הצבא הוא חלק מהליך ההתבגרות אך מעבר לכך, עם ריבוי החברות הגלובליות אשר בהן ניתן לעבוד ללא תלות במיקומו הגיאוגרפי של העובד, מנצלים זאת רבים לצורך מחיה ומגורים במקום אחר. חלק מהעובדים עושים זאת כמובן גם בשליחות החברה בה הם עובדים, מה שנקרא רילוקיישן. מצב כלכלי קשה במקומות מסויימים בעולם, גורם לרבים להגר למדינות אחרות כדי להתפרנס ותופעת מהגרי העבודה מוכרת לנו היטב גם בארץ.
האהבה כידוע לכולנו היא עוורת ולעיתים אינה נוטה להתחשב במוצאם של האוהבים והנאהבים, בדתם, במוצאם האתני ובצבע עורם. כך התופעה של בני תערובת אשר אחד ההורים הוא מקומי והאחר זר, מתרחבת ומתפשטת ובכל מדינה אשר יש בה מהגרים, נולדים גם בני תערובת.
החברה היפנית נחשבת לאחת החברות ההומוגניות ביותר בעולם כאשר 98% מאוכלוסיית המדינה הם יפנים ו-2% בלבד מתושביה הם מהגרים, אך גם בה נולדים בני תערובת.
לאורך מאות שנים היתה יפן מבודדת משאר העולם, עובדה שגרמה ליפנים לגבש חשדנות כלפי זרים למרות שאלו זורמים אליה בהמוניהם (31 מיליון תיירים בשנת 2019). המילה היפנית המשמשת לתאור של אדם זר היא "גאייג'ין" והיפנים אומרים זאת בכוונה טובה, ללא רצון להעליב ובשילוב של חשדנות וכבוד.
הכינו הרווח ביפן לילדים אשר נולדים להורים שאחד מהם יפני והשני ממוצא אחר הוא "האפו"- Hafu, ביטוי הלקוח מהמילה האנגלית "חצי" – Half. התופעה הזו של בני תערובת, תפסה תאוצה ביפן במאה הקודמת.
כבר באופרה "מאדאם בטרפליי" של פוצ'יני משנת 1904 מסופר על בחורה יפנית צעירה מנגסקי המתאהבת בגבר אמריקאי ונולד להם בן.
בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה, היתה יפן נתונה לכיבוש אמריקאי. הצבא האמריקאי שהה ביפן בין השנים 1945 ל-1952 וההערכות מדברות על כך שבתקופה זו נולדו בין 5,000 ל-10,000 ילדים לנשים יפניות ואבות אמריקאים. חלק גדול מילדים אלו נמסרו על ידי אימותיהם לאימוץ מתוך חשש שתדבק בהן סטיגמה שלילית עקב לידת תינוק מחוץ לנישואין. העובדה שהאב היה אמריקאי, כמובן לא הוסיפה דבר לסטיגמה הזו ואכן ביפן נפתחו בשנים אלו מספר בתי יתומים אשר טיפלו בילדים אלו שנמסרו לאימוץ.
השנים חלפו, הסטנדרטים השתנו והתופעה של ילדי תערובת יפנים, התפשטה. בסקר שנערך בשנת 2013 התברר כי מתוך מיליון לידות שהיו באותה שנה ביפן, 2.2% מהילדים היו האפו, כלומר אחד ההורים אינו יפני.
רוב נישואי התערובת ביפן הם בין גברים ונשים ממדינות אסיתיות אחרות כמו סין, דרום קוריאה, טאייוואן והפיליפינים, אך כמובן יש גם נציגות גם למדינות רבות אחרות כולל ישראל.
ה-Hafu בכותרות
בשנים האחרונות, עלה נושא ההאפו לכותרות ביפן מספר פעמים. בשנת 2015 זכתה בתואר מלכת היופי ביפן בחורה בשם אריאנה מיאמוטו (Ariana Miyamoto). אריאנה, ילידת 1994 היא בת לאם יפנית ואב אפרו-אמריקאי, איש חיל הים האמריקאי שהכיר את אמה בעת שהותו ביפן. הוריה של אריאנה נפרדו כשהיתה בת שנה, היא גדלה ולמדה בנגסקי אך כשהיתה בת 13 עברה למספר שנים לארה"ב, חיה שם עם אביה ולאחר מכן שבה ליפן. אריאנה סיפרה על חוויות מאוד לא נעימות שעברה בבית הספר ביפן. צבע עורה כמובן כהה מצבעם הרגיל של היפנים וכאשר המורים בקשו מילדי הכתה לתת ידים, איש לא רצה לתת לה יד פן היא תכתים אותו בצבעה השחור. כאשר הלכו ילדי הכתה לשיעורי שחיה, הם חששו שמא היא תכתים את מי הבריכה וחששו לשחות לידה. גם לאחר זכייתה בתואר, רבים ברשתות החברתיות תהו האם זה ראוי שהאפו תייצג את יפן בתחרות בינלאומית והביעו תמיכה בבחירת מישהי שהיא "יותר יפנית". כמובן שהיו גם קולות אחרים אשר תמכו בבחירה וראו בעובדה שאריאנה מיאמוטו נולדה ביפן וגדלה שם, תנאי מספיק. לעיתונאים שראיינו אותה על כך אמרה אריאנה מיאמוטו: "אני אולי לא נראית יפנית מבחוץ, אבל מבפנים יש בי הרבה דברים יפניים".
חלפה שנה אחת בלבד מאז בחירת של אריאנה מיאמוטו ובתחרות בשנת 2016 שוב זכתה בחורה ממוצא מעורב: פריאנקה יושיקאווה (Priyanka Yoshikawa), ילידת טוקיו (1994) בת לאם יפנית ולאב ממוצא הודי – בנגלי. גם צבע עורה אינו לבן כשל יפנית טיפוסית וכשהמשפחה שבה ליפן כשהיתה פריאקנה בת 10 לאחר מספר שנים של שהות בארה"ב ובהודו, גם היא היתה קורבן להתנכרות ולעלבונות עקב צבע עורה. "כולם חשבו שאני חיידק" סיפרה פריאקנה "אך ההתמודדות הזו הפכה אותי לאשה חזקה".
בשנת 2019 זכתה שוב בחורה ממוצא מעורב: מריקה סרה (Marika Sera) שמה והיא ממוצא קנדי – יפני. הפעם הענין הזה עבר בשלום אולי מפני שצבע עורה לבן ולמקטרגים לא היה על מה להלין. כאשר פריאנקה יושיקאווה נשאלה על כך, היא אמרה: אצל אריאנה ואצלי התמקדו בצבע העור שלנו. יפן זו מדינת אשר אנשים עדיין מסווגים בה על פי הגזע, הלאום, המין והגיל שלהם. עלינו להסתכל מעבר לדברים האלה ולהעריך אנשים על פי מה שהם ולא על סמך מאפיינים חיצוניים".
האפו מפורסמת נוספת אשר שמה עלה לאחרונה לכותרת היא הטניסאית נאומי אוסקה (Naomi Osaka) אשר בחודש פברואר האחרון זכתה באליפות אוסטרליה הפתוחה. אוסקה, ילידת יפן היא בת לאם יפנית ואב מהאיטי וצבע עורה מסגיר בברור את עובדת היותה האפו.
Creative Commons License by Wikipedia
החלטתי כי כדי ללמוד יותר על החברה היפנית בהקשר הזה של בני תערובת, הדבר הטוב ביותר לעשותו הוא להיפגש עם האפו ולשמוע ממקור ראשון. ליהי קימורה, קולגה מקסימה מתחום הדרכת הטיולים, היא האפו בעצמה. ליהי היא בת לאב יפני ואמא ישראלית שנולדה וחיה ביפן עד גיל 16 ואז הגיעה לארץ. כשביקשתי מליהי לשוחח אתה על הענין, היא נענתה ברצון וללא היסוס. מכיוון ששנינו תושבי גבעתיים, נפגשנו בקניון שלאחרונה נפתח מחדש.
ליהי ספרה לי כי היא מעולם לא נתקלה בתופעות כלשהן כמו אלו שתארו הבחורות שזכו בתואר מיס יפן. החברה היפנית היא חברה שמרנית בה הכלל חשוב בהרבה מהפרט והיא לא כל כך סובלנית כלפי חריגים. חריגים יכולים להיות בעלי צבע עור שונה, מראה שונה או נטיה מינית שונה. מכיון שרוב ההאפו ביפן הם מאותה "שכונה" של דרום מזרח אסיה, הם לא יתקלו ביחס חריג או מפלה ויתכן והם כלל לא יזוהו כהאפו. אלו הנראים שונים מהכלל, חווים חוויות אחרות לחלוטין.
עוד תופעה מעניינת שליהי האירה בה את עייני היא כי רוב ההאפו (כ-80%), הם צאצאים לגברים יפנים המתחתנים עם נשים זרות ממוצא אסיאתי. שילוב של גבר זר ממוצא שאינו אסיאתי ואשה יפנית כמו במקרה של שתי מלכות היופי, הוא היוצא מן הכלל. היום מספרת ליהי, רואים הרבה מאוד האפו כמגישות בתקשורת ועל מסלולי הדוגמנות. שתי דוגמאות לכך הן ניקול פוג'יטה (Nicole Fujita) וג'ון הסגאווה (Jun Hasegawa) הזוכות לפופולריות עצומה.
עוד דוגמאות לדמויות פופולריות הן הזמרת המצליחה קריסטל קיי (Crystal Kay) שהיא ממוצא יפני – קוריאני – אפרו אמריקאי וכן השחקן – זמר טאקשי קאנשירו (Takeshi Kaneshiro) שהוא ממוצא יפני – טאייוואני.
בקולנוע
עד כמה הנושא הזה רלוונטי ומעסיק את החברה היפנית, ניתן ללמוד מהסרט הנושא את השם Hafu . סרט זה יצא לאקרנים בשנת 2013 לאחר 3 שנים של מחקר מעמיק בנושא. שתי הנשים האחראיות להפקה והבימוי הן לארה פרז טקאגי (Lara Perez Takagi) ומגומי נישיקורה (Megumi Nishikura). שתיהן האפו בעצמן וחוויותיהן האישיות היו הטריגר שהניע אותן ליצור את הסרט.
הסרט מביא את סיפורם של 5 צעירים, כולם האפו אך כל אחד ממוצא אחר וכל אחד מהם מספר על הקשיים בהם נתקל בשל היותו כזה: קשיים אשר באו לידי ביטוי במערכות יחסים, קשיי שפה וקשיים נוספים הנובעים מתרבות ומנטליות שונה של החברה היפנית. הסרט דובר אנגלית ויפנית עם תרגום לשתי השפות. למרות שיש בו גם ביקורת על החברה ביפן, הסרט התקבל בצורה חיובית וזכה לביקורות אוהדות.
לסיום קצת מוסיקה
הרשו לי לעזוב כרגע את יפן ולקחת אתכם אל הקצה השני של העולם, לארה"ב. גם שם יודעים כמובן משהו על גזענות ואפלייה. אחד השירים החזקים העוסקים בנושא הזה נכתב על ידי בחורה מוכשרת בשם שרילין סרקיסיאן, שאנחנו מכירים אותה בשם הבמה שלה: שֶר (Cher).
שר היא בעלת שורשים בריטים, גרמנים ואינדיאנים מצד אמה ושורשים ארמניים מצד אביה. תערובת אמיתית. אם נחזור לרגע לצד האינדיאני, הרי שר היא צאצאית של שבט הצ'ירוקי. סיפורו של שבט הצ'ירוקי קשור לאחת התקופות היותר אפלות בהיסטוריה האמריקאית מבחינת היחס לאינדיאנים. מסתבר שלהיות בן תערובת בארה"ב הלבנה והגזענית, זה לא דבר פשוט כל כך.
ב-1973 הוציאה שר את שירה "חצי תערובת" (Half Breed) בו היא מספרת על חוויותיה כילדה מעורבת. השיר אמנם נשמע שמח וקצבי, שר היא מבצעת נהדרת (ונראית נפלא) אך כשקוראים את מילות השיר מבינים כי זהו שיר על גזענות העוסק בחוויות די קשות שעברו עליה בילדותה וכי אין בו שום דבר שמח. היא מספרת כי מיום הוולדה, שני הצדדים היו נגדה. הלבנים תמיד ראו בה אינדיאנית ואילו קרובי משפחתה האינדיאנים מצד אימה, התביישו בה כי היא קצת לבנה. המילים קשות, בעקר כשהיא שרה כי כך למדה לשנוא את העולם וכי מרגע שנולדה, כולם היו נגדה. "תנו לה נוצה, היא צ'ירוקי", כך לעגו לה. המסקנה היא בשורת הסיום: איני יכולה לברוח ממי שאני:
.I can't run away from what I am
הנה מילות השיר:
My father married a pure Cherokee
My mother's people were ashamed of me
The Indians said I was white by law
The white man always called me "Indian Squaw"
Half-breed, that's all I ever heard
Half-breed, how I learned to hate the word
Half-breed, 'She's no good' they warned
Both sides were against me since the day I was born
We never settled, went from town to town
When you're not welcome you don't hang around
The other children always laughed at me
"Give her a feather, she's a Cherokee"
Half-breed, that's all I ever heard
Half-breed, how I learned to hate the word
Half-breed, 'She's no good' they warned
Both sides were against me since the day I was born
We weren't accepted and I felt ashamed
Nineteen I left them
Tell me, who's to blame?
My life since then has been from man to man
But I can't run away from what I am
Half-breed, that's all I ever heard
Half-breed, how I learned to hate the word
Half-breed, 'She's no good' they warned
Both sides were against me since the day I was born
Half-breed, that's all I ever heard
Half-breed, how I learned to hate the word
Half-breed, 'She's no good' they warned
Both sides were against me since the day I was born
בקליפ של השיר בחרה שר להופיע כשהיא רכובה על סוס ולבושה כאינדיאנית, אם בכלל ניתן לקרוא לדבר הזה שהיא עוטה על עצמה, לבוש….
גם על עטיפת התקליט הנושא את אותו שם, הצטלמה שר בלבוש אינדיאני.
מי יתן ויעלמו האפליה והגזענות מהעולם עוד בקדנציה שלנו.
