מישל, הר הגעש והמפרום הפיליפיני

יש לא מעט סיבות מדוע אני אוהב לטייל בחו"ל. בין הסיבות הרבות ניתן למנות את המפגש עם תרבויות אחרות, עם דתות אחרות, נופים יפים ושונים, היסטוריה מרתקת של מדינות שונות בעולם, אבל בראש הרשימה עומדת סיבה אחרת: המפגש עם אנשים אחרים. אין חוויה היכולה לרגש אותי יותר ממפגש עם אנשים ממקומות אחרים ומתרבות שונה ולשמוע את סיפורם.

אחד מיעדי ההדרכה האהובים עלי הוא הפיליפינים. הטיול בפיליפינים הוא טיול מאוד מגוון בו אנו עוסקים בנושאים שונים ומגוונים אך זו בעקר מדינה עם אנשים חביבים, שמחים בחלקם ואוהבים אותנו מאוד וזה כידוע לא דבר של מה בכך. בכל טיול כשאנו מגיעים לפיליפינים אנו פוגשים תושבים מקומיים דוברי עברית הניגשים אלינו לאחר ששמעו אותנו מדברים, מציגים את עצמם ומספרים לנו שהיו בארץ תקופה כזו או אחרת ותמיד הם שמחים לפגוש ישראלים.
גודלה של הקהילה הפיליפינית החיה היום בארץ מוערך ב-60,000  איש כאשר חצי מהם שוהים כאן באופן חוקי והשאר כנראה ללא התר.

הפיליפינים נמצאת על אזור הנקרא טבעת האש. זהו האזור המקיף את האוקינוס השקט ובו מתרחשים מרבית אסונות הטבע בעולם: התפרצויות הרי געש, רעידות אדמה וגלי צונאמי, כל אלו הם לחם חוקם של תושבי מזרח אסיה ומערב יבשת אמריקה.

בפיליפינים יש למעלה מ-20 הרי געש פעילים המנוטרים באופן קבוע. התפרצות קטלנית קשה אירעה בפיליפינים בשנת 1991 אז התפרץ הר הגעש פינטובו, התפרצות שגרמה למותם של למעלה מ-700 איש. בשנת 2013 התפרץ הר הגעש מאיון וחמישה מטפסי הרים ששהו עליו באותה עת שילמו בחייהם.

הר געש ידוע נוסף בפיליפינים הוא טאאל (Taal) הנמצא כ-80 ק"מ דרומית לבירת המדינה, מנילה. הר הגעש טאאל הוא גם אחד מאתרי התיירות הידועים בפיליפינים. הנוף הנשקף לעינינו מפסגת ההר הוא מדהים ביופיו. מדובר בהר געש קטלני במיוחד אשר מספר קורבנותיו כתוצאה מהתפרצויות שונות לאורך השנים, מוערך בין 5000 ל-6000.
למרגלות הר הגעש יש כפר קטן אשר תושביו מפעילים את המקום: חנויות מזכרות, מכירת אגוזי קוקוס וכמו כן הם מגדלים שם סוסים ופרידות אשר בעזרתם מעפילים לפסגת ההר להתרשם מהנוף הנפלא של המקום.

באחת מהטיולים לפיליפינים לפני כמה שנים, פגשתי שם את מישל. כאשר שמעה שהגיעה למקום קבוצה מישראל, היא רצה אלינו בשמחה כשהיא כולה זורחת מחיוכים וסיפרה לנו בעברית שוטפת וצחה לחלוטין כי רק לאחרונה שבה למולדתה לאחר ששהתה בארץ 7 שנים. לשאלתי היכן בארץ היא התגוררה היא ספרה לנו שכל שנותיה בארץ עברו עליה בוילה בסביון בביתו של תעשיין ידוע ולאחר שהוא הלך לעולמו בשיבה טובה, היא נאלצה לשוב לפיליפינים.

"תראו מה קרה לי" אמרה לנו מישל, "משכונת יוקרה כמו סביון הגעתי לכפר שלא תמיד יש בו מים זורמים, לא תמיד יש חשמל וגם מערכת הביוב לא משהו". חשבתי לעצמי שהביטוי מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, מעולם לא נראה לי מוחשי יותר.
לשאלת אחת המטיילות בקבוצה אם היא גם בישלה בארץ, ענתה מישל "בטח, אין כמו האוכל בארץ".
ומה הכי אהבת לבשל?
"מפרום" השיבה מישל בלתי להתבלבל. "אין כמו מפרום, רוצות שאתן לכם את המתכון?"
תוך זמן קצר הושיבה מישל את כל נשות הקבוצה, כולן שלפו כלי כתיבה ומישל הפיליפינית הכתיבה להן את המתכון שלה למפרום טריפוליטאי…
הסתכלתי על הקבוצה, על מישל המקסימה, על הר הגעש והודיתי לבורא עולם שמידי פעם מזמן לי בטיולים סיטואציות כל כך ביזאריות ומקסימות כאחד.
בטיולים הבאים שלי לפיליפינים השתדלתי תמיד לפגוש שוב את מישל שלמרות תנאי החיים הקשים בכפר, החיוך לעולם לא ירד מפניה.
ביום 12.1.2020 הייתי צריך לצאת שוב עם קבוצה לפיליפינים. הטיסה נקבעה לשעות הערב אך בבוקרו של אותו יום, לאחר למעלה מ-40 שנה שהיה שקט, התפרץ הר הגעש טאאל. שדה התעופה של מנילה נסגר והטיול בוטל.
הנה חלק ממראות אותה התפרצות געשית:

עקבתי באדיקות אחרי הדיווחים מהפיליפינים ולשמחתי לא דווח על אבדות בנפש וזאת לאחר שכל תושבי הכפר פונו בזמן. האתר בהר הגעש כמובן נסגר למבקרים ויש לי ספק גדול האם גם לאחר שתחלוף הקורונה מן העולם ונשוב לפיליפינים, ניתן יהיה להעפיל שוב לפסגה. זה לבטח לא יקרה בתקופה הקרובה.
חשבתי רבות על תושבי הכפר החיים למרגלות הר הגעש ומתקיימים שם בדוחק וכמובן גם על מישל. אני מקווה שיום אחד אזכה לפגוש אותה שוב בארצה היפה ואם לא שם, אולי יום אחד היא תשוב לארץ.

לסיום קצת מוסיקה

בשנת 1970 כתב ד"ר דן אלמגור שיר נפלא הנקרא "לפתח הר הגעש". דני ליטני כתב את הלחן והראשונה שבצעה אותו היתה חווה אלברשטיין בשנת 1971 בתוכניתה "במופע יחיד". בשנת 1973 נכלל השיר בתקליטה "לו יהי". 21 שנים לאחר שנכתב הטקסט המקורי ובהשפעת אירועי האינתיפדה הראשונה, הוסיף דן אלמגור בית נוסף לשיר ודני ליטני הוסיף בביצועיו את השורה "וכתתו חרב למזמרה ומזמרה לחרב, וחוזר חלילה ושוב בלי הרף". את השורה הזו כתב יהודה עמיחי (בהשראת חזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו) בשירו "מעין אחרית הימים" שגם אותו הלחין דני ליטני.
אם למישהו היה ספק לפני שנכתב הבית הנוסף האם יש בשיר מסרים פוליטיים, באה התוספת הזו והסירה את הספקות. בכל מקרה, מדובר בשיר נפלא לפני התוספת ולאחריה.

כְּשֶׁאַתָּה קוֹרֵא בָּעִתּוֹנִים
עַל הִתְפָּרְצוּת הַר גַּעַשׁ בְּסִיצִילְיָה,
עַל קְבוּרָתָם שֶׁל שְׁנֵי כְּפָרִים שְׁלֵמִים
בְּצִ’ילֶה אוֹ בְּהֹדּוֹ;
כְּשֶׁאַתָּה קוֹרֵא בָּעִתּוֹנִים,
אַתָּה שׁוֹאֵל אֶת עַצְמְךָ: "מַדּוּעַ?
מַדּוּעַ זֶה שָׁבִים הָאִכָּרִים
דַּוְקָא לַמִּדְרוֹנוֹת אֲשֶׁר בָּגְדוּ?
מַדּוּעַ זֶה אֵינָם נָסִים מִשָּׁם
וּמְחַפְּשִׂים מָקוֹם יוֹתֵר בָּטוּחַ,
שֶׁבּוֹ יוּכְלוּ, סוֹף־סוֹף, לִחְיוֹת בְּשֶׁקֶט
אַחַת וּלְתָמִיד?"

הֲרֵי אַחַת לְכָל כַּמָּה שָׁנִים –
כָּךְ בְּפֵרוּשׁ כָּתוּב בָּעִתּוֹנִים –
שׁוּב תִּתְפָּרֵץ הַלָּבָה מִן הָהָר
וּתְאַיֵּם לִקְבֹּר אֶת כָּל הַכְּפָר.
מַדּוּעַ זֶה לַחְזֹר הֵם מִתְעַקְּשִׁים?
מַדּוּעַ אֶת הַכְּפָר אֵינָם נוֹטְשִׁים
אַחַת וּלְתָמִיד?!

יֵשׁ לִפְעָמִים, אַתָּה פּוֹגֵשׁ תַּיָּר,
וְהוּא שׁוֹאֵל: "אֱמֹר נָא לִי, מַדּוּעַ –
מַדּוּעַ מִתְעַקְּשִׁים אַתֶּם לִחְיוֹת
דַּוְקָא לְפֶתַח הַר הַגַּעַשׁ?
הֲרֵי נִתָּן לִמְצֹא עוֹד בָּעוֹלָם
פִּנּוֹת שְׁקֵטוֹת, לְלֹא עָשָׁן וְרַעַשׁ,
וַאֲדָמָה מוּצֶקֶת וְטוֹבָה
שֶׁלֹּא תִּרְעַד מִתַּחַת רַגְלֵיכֶם.
מַדּוּעַ זֶה אֵינְכֶם זָזִים מִכָּאן

וּמְחַפְּשִׂים מָקוֹם יוֹתֵר בָּטוּחַ,
שֶׁבּוֹ תּוּכְלוּ לִחְיוֹת, סוֹף־סוֹף,
בְּשֶׁקֶט, אַחַת וּלְתָמִיד?

הֲרֵי אַחַת לְכָל כַּמָּה שָׁנִים
– כָּךְ בְּפֵרוּשׁ כָּתוּב בָּעִתּוֹנִים –
שׁוּב מִתְפָּרֶצֶת לָבָה מִן הָהָר
וּמְאַיֶּמֶת שׁוּב עַל כָּל הַכְּפָר.
מַדּוּעַ זֶה אַתֶּם כֹּה מִתְעַקְּשִׁים,
מַדּוּעַ אֶת הַכְּפָר אֵינְכֶם נוֹטְשִׁים
אַחַת וּלְתָמִיד?"

וְאָז – פִּתְאוֹם – אַתָּה מֵבִין אוֹתָם:
אֶת הָאִכָּר שֶׁעַל הַצִּ’ימְבּוֹרָסוֹ
וְאֶת הָאֵם שֶׁעַל הַפוּגִ’יסָאן,
וְהַיֶּלֶד עַל הַוֵּזוּב.
גַּם הֵם יוֹדְעִים, וַדַּאי, שֶׁבָּעוֹלָם
פִּנּוֹת שְׁקֵטוֹת יוֹתֵר מֵהַר הַגַּעַשׁ,
וַאֲדָמָה הַמּוּצָקָה מִזּוֹ
שֶׁבָּהּ טְמוּנִים בָּתֵּי אֲבוֹתֵיהֶם.
גַּם הֵם יָכְלוּ, אוּלַי, לָזוּז מִשָּׁם
וּלְחַפֵּשׁ מָקוֹם יוֹתֵר בָּטוּחַ,
שֶׁבּוֹ יוּכְלוּ, סוֹף־סוֹף,
לִחְיוֹת בְּשֶׁקֶט
אַחַת וּלְתָמִיד.

אַךְ הֵם דְּבֵקִים לְמִדְרוֹנוֹת הָהָר
וּמְחַכִּים: אוּלַי, אוּלַי מָחָר?
וּמְקַוִּים לַיּוֹם, שֶׁכְּבָר יָבוֹא,
שֶׁבּוֹ הָהָר יִשְׁקֹט מִזַּעֲפוֹ.
וְאָז עַל הַבַּזֶּלֶת הַשְּׁחֹרָה –

אֵיךְ אָז יוֹרִיק הַדֶּשֶׁא וְיִפְרַח
אַחַת וּלְתָמִיד!
אַחַת וּלְתָמִיד!

הבית הנוסף משנת 1991: 

וְיוֹם אֶחָד אַתָּה תּוֹפֵס פִּתְאוֹם:
אֵינְךָ לְבַד לְפֶתַח הַר הַגַּעַשׁ.
עוֹד אֲנָשִׁים חַיִּים פֹּה, לְיָדְךָ,
בְּבָתֵּיהֶם, בְּצֵל עֲצֵי הַזַּיִת.
וְגַם לָהֶם אוֹמְרִים: "יֵשׁ בָּעוֹלָם
עוֹד אֲרָצוֹת, לְשָׁם תּוּכְלוּ לָלֶכֶת
וּלְנַסּוֹת לִבְנוֹת אֶת חַיֵּיכֶם
הַרְחֵק מֵהַר הַגַּעַשׁ."
אוּלָם גַּם הֵם קְשׁוּרִים אֶל בָּתֵיהֶם,
אֶל הַמִּדְרוֹן, הַבְּאֵר, אֶל הַטֵּרָסוֹת,
אֶל הַגְּבָעוֹת, אֶל הָעֵצִים הָאֵלֶּה
שֶׁאֶת פִּרְיָם מוֹסְקִים הֵם בְּתוֹחֶלֶת
שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ.
גַּם הֵם דְּבֵקִים אֶל מִדְרוֹנוֹת הָהָר
וּמְצַפִּים: “אוּלַי, אוּלַי מָחָר?”
וּמְקַוִּים לַיּוֹם שֶׁכְּבָר יָבוֹא
שֶׁבּוֹ הָהָר יִשְׁקֹט מִזַּעֲפוֹ.
רַק אִם יָבִין כָּל צַד: הוּא לֹא לְבַד,
וּלְיָדוֹ יֵשׁ בְּנֵי אָדָם כָּמוֹהוּ;
יַקְשִׁיב לָהֶם, יִלְמַד לְהַכִּירָם;
רַק אִם יִלְמַד סוֹף־סוֹף לִחְיוֹת אִתָּם –
רַק אָז יִשְׁקֹט הָהָר מִזַּעֲפוֹ.
רַק אָז נוּכַל לִחְיוֹת בְּיַחַד פֹּה
אַחַת וּלְתָמִיד.