Creative Commons license
אחד המאפיינים הבולטים של בלגרד בירת סרביה, היא סצנת חיי לילה הפעילה במיוחד: זו כוללת מועדונים רבים, מסעדות ובתי קפה. ביקור בבלגרד לא יהיה מושלם ללא ביקור ברובע סקדארלייה (Skadarlija), הרובע הבוהמי של העיר השוקק פעילות עם שפע של מסעדות אשר ברובן המכריע ניתן להנות לא רק ממיטב מטעמי המטבח הסרבי, אלא גם ממוסיקה חיה ואלכוהול משובח (שילוב מנצח).
רובע סקדארלייה נמצא בחלק הישן של העיר הנקרא סטרי גראד ולא מדובר באיזור גדול במיוחד: הרחוב הראשי של סקדארלייה' רח' סקדארסקה (Skadarska) אורכו כ-300 מטר בלבד אך הוא הומה ותוסס וזכה לכינוי "מונמרטר של בלגרד", על שם אחיו הגדול מעיר האורות בירת צרפת. סיור במקום יבהיר לנו מיד מדוע: פרט למסעדות ובתי הקפה, פועלות במקום גלריות רבות, זכר לתקופה בה היה המקום פופולרי בקרב אמנים רבים שגרו שם. רובע סקדארלייה נמצא במרחק של כ-10 דקות הליכה מככר הרפובליקה והתאטרון הלאומי אשר במרכז העיר.
כיצד כל זה התחיל?
האיזור החל להתפתח בשנות ה-30 של המאה ה-19, אז החלו להתיישב שם הצוענים. בשנים אלו נשלטה סרביה על ידי האימפריה העותומאנית. לאחר הגעת הצוענים למקום, החלו העותומאנים לבנות שם בניינים אליהם עברו גם אמנים ופקידים שונים אשר עבדו בשרות האימפריה. למרות האוכלוסייה החדשה, המשיך הרחוב להיקרא "רובע הצוענים".
בלגרד ממוקמת על נקודת מפגש של שתי דרכים חשובות:
- הדרך בין בודפשט שבצפון לאתונה שבדרום: זו הדרך המחברת את מרכז אירופה אל לב הבלקן.
- הדרך בין זאגרב שבמערב אל איסטנבול שבמזרח, זו הדרך המחברת את הבלקן אל אסיה.
מכיוון שכך, עברו בה סוחרים רבים אשר עשו את דרכם לשני הכוונים, דבר שהביא להקמתם של חאנים רבים בעיר בעיקר לאורך החומות. עם החאנים, החלו להופיע בבלגרד גם הקפאנות.
מהי הקפאנה?
מדובר במקום שהוא שילוב של בית קפה ובית מרזח בו נהגו להיפגש גברים בלבד בסיום יום העבודה. הקפאנות החלו לצוץ בעקר באיזור סקדארלייה מה שהפך את האיזור לפופולרי במיוחד לבילוי. מכיוון שכך, החלו בחלוף השנים להיפתח במקום גם מסעדות רבות ולאחר מכן גלריות של אמנים. אחרי האמנים החלו להתגורר במקום גם סופרים, משוררים ושחקנים וכל אלו נתנו למקום את הגוון הבוהמי שלו.
Creative Commons license
הקפאנה הותיקה ביותר בסקדארלייה נקראת "קפאנת שלושת הכובעים" השוכנת ברחוב סקדארסקה 29 והיא פועלת במקום משנת 1864. היום המקום כבר פועל כמסעדה לכל דבר וענין.
Creative Commons license
אחת הדמויות הסרביות הידועות שגרו בסקדארלייה הוא גיאורגי "דורה" יקשיץ' (Georgije "Đura" Jakšić). יקשיץ' שחי במאה ה-19, היה סופר, משורר וצייר סרבי אשר גם לקח חלק בלחימה בזמן אביב העמים ב-1848. יקשיץ' הושפע מאוד מלורד ביירון הנחשב לאחד מגדולי המשוררים האנגלים. דמותו של יקשיץ' הונצחה בפסל הניצב על יד בית מספר 34 ברחוב סקדארסקה. האמן היוצר הוא יובאן סולדטוביץ' (Jovan Soldatović) אשר במהלך הקריירה שלו יצר אנדרטאות זכרון רבות. עותק נוסף של אותו פסל של יקשיץ', ניתן לראות בעיר נובי סאד.
Creative Commons license
אחד הדברים המאפיינים היום את סקדארלייה הוא הופעות של נגנים. בכל מסעדה המכבדת את עצמה, מופיע הרכב של כמה נגנים המנעים את זמנם של הסועדים. מדי פעם הם מתקרבים לאחד השולחנות ולאחר שהם מזהים את מוצאם של האורחים, הם מנגנים את המוסיקה המתאימה להם והם לא יניחו לסועדים עד אשר אלו ישלשלו לידיהם טיפ ראוי שיניח את דעתם… תמיד נחמד לטייל קצת ברחוב סקדארסקה, לראות את האנשים, להאזין למוסיקה הבוקעת מכל עבר ולספוג את אוירת המקום, לפני שבוחרים היכן להתיישב.
בכל אחת מהמסעדות בסקדארלייה ניתן לראות על הקירות תמונות של אח"מים וסלבריטאים אשר ביקרו בה במשך השנים. כך נראה שם את תמונותיהם של הגיטריסט המנוח ג'ימי הנדריקס, מלך ספרד חואן קרלוס, השחמטאי אנטולי קרפוב, ג'ו ביידן עוד בטרם הפך לנשיא, הקנצלרים הגרמנים וילי ברנדט והלמוט קוהל, אליזבת מלכת בריטניה, אלן דלון, ג'ינה לולובריג'ידה ועוד רבים וטובים אחרים. כמובן שאת תמונתו של טיטו שהיה שליט יוגוסלביה במשך 35 שנים, נראה במקומות רבים.
כיאה לרובע בו התגוררו אמנים רבים, על חלק מהבתים בסקדארלייה ניתן לראות ציורי קיר מרשימים.
הסביל של בלגרד
בקצה הצפוני של רחוב סקדארסקה, נמצא הסביל.
סביל, או בעברית רהט, הוא עוד אחד מהמאפיינים שהותירו אחריהם העותומאנים והאיסלם. ניתן לראות זאת לא רק בכל רחבי הבלקן, אלא גם אצלנו בארץ כי הרי העותומאנים שלטו גם כאן.
הסביל הוא מתקן שתיה ובדרך כלל הוא מותקן במקומות הומים, צמתי דרכים, מסגדים ובמקומות בהם יש לבצע הטהרות טקסית בנוסף לשתייה. הבסיס לתרבות של בניית סבילים הוא הצורך במי שתייה באיזורים החמים. בעבר היה נהוג כי אנשים אשר הרגישו צורך לתרום משהו לקהילה, התקינו סביל לטובת הכלל.
הסביל הוא אחד מסמליה הבלתי רשמיים של סראייבו בירת בוסניה. הסביל של סראייבו נבנה בשנת 1753 על ידי מחמד פשה קוקאביצה (Mehmed Pasha Kukavica) והוא ניצב במרכז החלק הטורקי של העיר. בשנת 1989 העניקה עירית סראייבו לבלגרד עותק של הסביל וזאת כמחווה של ידידות. היה זה שנתיים בלבד לפני שפרצה המלחמה הקשה בבלקן, מלחמה אשר בינה לבין ידידות כבר לא היה כל קשר.
אם נגיע עד הסביל ונחצה את הרחוב, נמצא את עצמנו בשוק סקדארסקה, או כפי שרבים מהתושבים ממשיכים לכנות אותו בשמו הישן: שוק באילוני (Bajloni).
מהיכן השם באילוני? מסתבר כי מר באילוני היה יהודי יליד צ'כיה ובעל מבשלת בירה ידועה שפעלה באיזור. במקום בו נמצא היום השוק, היתה בעבר ביצה גדולה ובאילוני דאג כי הביצה תיובש. על פי הסרבים, באילוני שלנו הוא דמות מספיק חשובה כדי שינציחו אותו והשוק ישא את שמו. כפריים מכל רחבי סרביה מגיעים לשוק באילוני למכור בו את מרכולתם החקלאית והמקום מומלץ במיוחד לחובבי השווקים שבינינו.
כבר מספר שנים מדברים בבלגרד על כך שהמקום אמור לעבור שיפוץ. על פי התכניות השוק יישמר אך במקום תוקם כיכר גדולה. נכון להיום, הכל עדין בגדר תוכניות.
לסיום הנה וידאו קצר המתאר את חיי הלילה בסקדארלייה:
