Creative Commons license
בכל שנה בחודש מרץ, מציינים בעיר סלמה (Selma) אשר במדינת אלבמה את האירועים הקשים שאירעו שם בחודש מרץ 1965. הכוונה היא כמובן לשלושת המצעדים מסלמה למונטגומרי בירת המדינה, ובעקר למצעד שנערך ביום ראשון 7 במרץ, תאריך שזכה לשם "יום ראשון העקוב מדם" (Bloody Sunday).
מה קרה שם?
בשנות ה-60 של המאה הקודמת הגיע מאבקם של השחורים לשוויון זכויות לשיאים חדשים. אחד המאבקים היה על זכות ההצבעה. למרות שהתיקון ה-15 לחוקה האמור להבטיח את זכויות ההצבעה של כולם עבר כבר בשנת 1870, הרי שבפועל מנעו הלבנים מהשחורים במספר רב של מדינות לממש את הזכות הזו. הדבר נעשה על ידי תקנות שונות כמו מבחני קרוא וכתוב ובעיקר על ידי איומים, הטלת פחד ומורא. הסיבה שבגינה נבחרה סלמה כמוקד המחאה, היא המיעוט הקיצוני של השחורים שהיו רשומים כבעלי זכות הצבעה. רק ל- 2% מהם הייתה הזכות הזו, למרות שרוב התושבים במחוז היו שחורים.
על רקע זה יצא מצעד המחאה ביום 7 במרץ 1965: כ-600 איש יצאו מהעיר סלמה לכיוון מזרח אל עבר מונטגומרי בירת מדינת אלבמה. כאשר הגיע המצעד אל גשר אדמונד פטוס שעל נהר אלבמה, הותקפו הצועדים באלימות קשה על ידי השוטרים שהדפו אותם בחזרה לעבר העיר סלמה. השוטרים שעשו שימוש באלות, גז מדמיע ושוטים, הותירו רבים מהצועדים פצועים קשה. התקיפה האכזרית ששודרה בטלוויזיה הארצית, זעזעה את האומה וגייסה תמיכה ציבורית למען זכויות ההצבעה של השחורים.
בהמשך נערכו עוד שני מצעדים כאשר במצעד השלישי שנמשך 3 ימים נשא מרטין לותר קינג את אחד מנאומיו הידועים וכך אמר:
”המטרה אליה אנו חותרים היא חברה שנמצאת בשלום עם עצמה, חברה שיכולה לחיות עם מצפונה… אני יודע שאתם שואלים עד מתי נמתין? אני באתי לומר לכם באחר צהריים זה כי למרות הרגעים הקשים והשעות המתסכלות, זה יקרה עוד מעט.”
Creative Commons license
הסרט "סלמה" שיצא בשנת 2014 בבמויה של אווה דוברני (Ava DuVernay), מספר בצורה נפלאה את סיפורם של המצעדים באלבמה שהייתה באותה עת אחת המדינות הגזעניות ביותר בדרום ארה"ב. רק 10 שנים קודם לכן (ב-1955) הובילה שם רוזה פארקס את חרם האוטובוסים ושנה וחצי בלבד לפני אותו מצעד, פוצץ ה-KKK את הכנסייה הבפטיסטית בבירמינגהאם. דייוויד אוילאו שיחק בסרט בתפקיד מרטין לותר קינג וטים רוט הנפלא בתפקיד ג'ורג' וואלאס, המושל הגזען של מדינת אלבמה. טום וילקינסון הוא הנשיא לינדון ג'ונסון.
בין האנשים שהזדעזעו מאלימות השוטרים במצעד, היה גם נשיא ארה"ב באותה עת לינדון ג'ונסון. אירועים אלו גרמו לו להאיץ את הטיפול בחוק זכויות ההצבעה אשר בסופו של דבר נחקק על ידי הקונגרס של ארצות הברית ב-6 באוגוסט 1965. ג'ונסון אמר אז כי בסלמה התרחש אחד הרגעים הנדירים בהיסטוריה האמריקנית שבהם ההיסטוריה והגורל נפגשו.
אדמונד פטוס – האיש והגשר
אדמונד פטוס (1821-1907) יליד אלבמה, היה גנרל בצבא הקונפדרציה של הדרום והוא כמובן לחם עם כוחות הדרום במלחמת האזרחים. לאחר תבוסת הדרום במלחמה היה פטוס בין אלו שתמכו במדיניות העליונות הלבנה, הצטרף לארגון ה-KKK ובשורותיו התקדם והגיע עד לדרגת "הדרקון הגדול" (Grand Dragon), המנהיג האחראי על פעילות הארגון בכל מדינת אלבמה. בתוקף תפקידו היה פטוס אחראי על גיוס חברים, ארגון אירועים ואכיפת מדיניות העליונות הלבנה. הוא הטיל אימה על הקהילות השחורות במדינה ואכף את חוקי ג'ים קרואו (Jim Crow) הנתעבים שמטרתם הייתה דיכוי השחורים. פטוס שהיה משפטן בהשכלתו, היה חבר המפלגה הדמוקרטית וב-10 השנים האחרונות לחייו הוא ייצג את מדינת אלבמה בסנאט של ארה"ב.
Creative Commons license
אחיו של אדמונד פטוס – ג'ון, היה מושל מדינת מיסיסיפי בזמן מלחמת האזרחים. לאחר תבוסת הדרום נמלט ג'ון פטוס דרומה לטקסס וחי שם באנונימיות עד מותו.
הגשר הנושא את שמו של פטוס בעיר סלמה, נבנה בשנת 1940. ההחלטה לקרוא לגשר על שמו התקבלה על ידי גורמים רשמיים במדינה כחלק ממאמץ נרחב שנעשה באותן שנים לכבד אישים שונים אשר הובילו את המאבק של הדרום נגד הצפון ואת אלו אשר תמכו במדיניות העליונות הלבנה. כמובן שהייתה זו דרך נוספת של השלטונות להזכיר לשחורים שבאוכלוסייה את מקומם בחברה. יש לזכור כי בשנת 1940 עדין נאכפו ברחבי המדינה חוקי ג'ים קרואו.
כמה סמלי הוא הדבר שההתקפה האלימה של השוטרים על המפגינים באותו יום ראשון ה-7 במרץ 1965, אירעה על הגשר הנושא את שמו של אחד מראשי ה-KKK. לו אדמונד פטוס היה נוכח באירוע זה, הוא לבטח היה מחייך ומחכך את ידיו בסיפוק.
האם יוחלף שמו של הגשר?
בשנים האחרונות מתנהל בארה"ב ויכוח ציבורי בנושא ההנצחה של דמויות השנויות במחלוקת. כחלק מתהליך השינוי הוסרה במאי 2017 אנדרטה לזכרו של הגנרל לי מפקד צבא הדרום, מהכיכר המרכזית של ניו אורלינס. מספר שנים לאחר מכן, בשנת 2021 הוסרה אנדרטה לזכרו של הגנרל לי גם בריצ'מונד. סיפור זה זכה אצלי לפוסט נפרד.
בשנת 2020 בעקבות המהומות שפרצו אחרי רצח ג'ורג' פלויד, הסירה אוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי, את שמו של וודרו ווילסון מבית הספר ליחסים ציבוריים ובינלאומיים. תומאס וודורו ווילסון היה נשיא האוניברסיטה בין השנים 1902 עד 1910. הוא כמובן סרב לקבל סטודנטים שחורים ללימודים אקדמיים באוניברסיטה. לאחר מכן נבחר ווילסון לנשיא ארה"ב וכיהן שתי קדנציות (1913-1921). בשנות כהונתו כנשיא, אילץ ווילסון את השחורים שעבדו במשרדים הפדרליים לעבוד בנפרד מעמיתיהם הלבנים.
"הגזענות של וילסון אינה עולה בקנה אחד עם ערכי האוניברסיטה", כך נאמר בהודעה של הנהלת האוניברסיטה לפני ששמו של הנשיא הוסר.
אך לא רק מוסדות שינו את שמם. כחלק מהשאיפה להיות פוליטקלי קורקט, שינו בחלק ממדינות ארה"ב את שמו של "יום קולומבוס" (12 באוקטובר, יום הגעתו של קולומבוס ליבשת אמריקה ב-1492) ל"יום העמים הילידים" (Indigenous Peoples Day). הסיבה לשינוי השם הוא הקשר של קולומבוס ומשלחותיו לעבדות הילידים ולמעשי הרצח ההמוניים שאירעו שם לאחר מכן.
רבים רוצים כי גם שמו של הגשר מעל נהר אלבמה בסלמה יוחלף. הרעיון שעלה הוא לקרוא לגשר בסלמה על שמו של ג'ון לואיס. לואיס (1940-2020) היה ממנהיגיה הבולטים של התנועה לזכויות האזרח ובין אלו שהובילו את המצעד באותו יום ראשון ה-7 במרץ 1965.
ברור כי הוויכוח המתנהל על שינוי שמות של מקומות הקשורים לדמויות היסטוריות שנויות במחלוקת, הוא לא רק על שמות אלא על משהו עמוק הרבה יותר: הוא על האופן שבו ארה"ב מתמודדת עם עברה. זהו ויכוח בין אלו הטוענים כי יש לכבד את האנשים והערכים הנכונים (לגישתם) לבין אלו הטוענים כי מי שמנסה למחוק את ההיסטוריה, לא ילמד ממנה דבר וכי אין לשפוט את העבר על פי אמות המידה של היום: דמויות היסטוריות רבות פעלו במסגרת הנורמות של זמנן. מחיקתן או שינוי שמות של מוסדות המנציחים את אותן דמויות, עלול להוביל (לטענת המתנגדים לשנוי) למעגל אינסופי של מחיקת דמויות היסטוריות ויהיה זה בבחינת לשפוך את המים עם התינוק. הוויכוח עדין רחוק מסיומו וספק גדול אם יסתיים אי פעם. ימים יגידו.
לסיום כמובן מוסיקה
סם קוק (Sam Cooke) הוא אחד משורה ארוכה של מוסיקאים שנולדו ופעלו בקלארקסדייל שבמדינת מיסיסיפי. שירו הידוע ביותר הוא Change Is Gonna Come ובו מביע סם קוק תקווה עמוקה כי השינוי יגיע בקרוב.
I was born by the river
In a little tent
Oh, and just like the river, I've been running
Ever since
It's been a long
A long time coming, but I know
A change gon' come
Oh yes, it will
It's been too hard living
But I'm afraid to die
'Cause I don't know what's up there
Beyond the sky
It's been a long
A long time coming, but I know
A change gon' come
Oh yes, it will
I go to the movie
And I go downtown
And somebody keep telling me
"Don't hang around"
It's been a long
A long time coming, but I know
A change gon' come
Oh yes, it will
Then, I go to my brother
And I say, "Brother, help me, please"
But he winds up knockin' me
Back down on my knees, oh
There been times that I thought
I couldn't last for long
But now, I think I'm able
To carry on
It's been a long
A long time coming, but I know
.A change gon' come
