סיפורו הטרגי של דרק בנטלי

שיתוף פוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
דרק בנטלי
Creative Common License by Wikimedia

הרשו לי לפתוח את הפוסט הזה בסיפור אישי.
לפני כמה עשרות שנים כאשר השתחררתי מהצבא, הצטרפתי לרשת "פעולה דחופה" (Urgent Action) של ארגון אמנסטי. מטרת UA היא לנסות ולהציל אנשים שנידונו למוות במדינות שונות בעולם על ידי פניה לגורמים שונים היכולים לעזור, בעקר לרשויות ולגורמי תקשורת. ארגון אמנסטי מתנגד כמובן לעונש המוות מסיבות הומניטריות ובשנים הארוכות בהן הייתי חבר ב-UA, עסקתי בעקר בעונשי מוות שהוטלו על נידונים בארה"ב. עד היום אני מצטמרר כשאני נזכר בחלק מהמקרים שעברו תחת ידי. היו לנו ב-UA כמה וכמה הצלחות אם כי לא רבות מדי ובהחלט לא מספיקות. במדינות רבות בעולם ידוע על מקרים בהם התברר לאחר מעשה כי הוצא להורג אדם שכלל לא ביצע את העבירה אשר בגינה הועמד לדין, אך זהו עונש שאין ממנו חזרה. מבלי להיכנס לדיון האם מגיע עונש המוות לאותם פושעים או לא, השאלה היותר מהותית בעייני היא האם העונש הזה מגיע לנו כחברה מתקדמת ונאורה ודעתי בנושא ברורה.

אחד המקרים הידועים בהם זוכה נאשם לאחר ביצוע גזר הדין הנורא הזה, היה בממלכה המאוחדת בשנת 1953. שמו של הנידון למוות היה דרק בנטלי (Derek Bentley).

בנטלי נולד בלונדון בשנת 1933 ובילדותו סבל מכמה בעיות בריאות כמו התקפים אפילפטיים שהופיעו אצלו לאחר שנחבל בראשו. בשנים 1940-1941 כאשר הגרמנים הפציצו באכזריות את לונדון (ימי הבליץ), נפגע 3 פעמים האזור בו גרה משפחתו. ההפצצות הקשות שבאחת מהם קרס הבניין השכן, גרמו לדרק בנטלי טראומה נפשית קשה.

כשהיה דרק בנטלי בן 15 וחצי נערכו בבית הספר בו למד מבחני IQ. בנטלי קיבל ציון של 66 ונכתב עליו כי אין התאמה בין גילו הכרונולוגי לגילו המנטלי: התפתחותו השכלית היתה אז כשל ילד בן 10. בגיל 17 שיחרר אותו בית הספר עוד לפני סיומם הרשמי של לימודיו ואז נאמר עליו כי הוא מתקשה לזהות את כל אותיות ה-ABC וכי הוא די אנאלפבת.
השאלה הבלתי נמנעת היא כיצד בחור כזה שלאיש לא היה ספק כי אינו בריא מנטלית, מוצא את דרכו לתא הגרדום ומוצא להורג כאשר עדין לא מלאו לו 20?

ב -2 בנובמבר 1952 ניסו דרק בנטלי וחברו בן ה-16 כריסטופר קרייג לפרוץ למחסני אחת הקונדיטוריות בלונדון. השכנים ראו את השניים מטפסים על השער ומיהרו להזעיק את המשטרה. כאשר הגיעו השוטרים, התפתח מאבק בין מי שהיה אז מפקד תחתנת המשטרה – סידני מיילס, לבין כריסטופר קרייג. מיילס דרש מקרייג את האקדח שהיה ברשותו ודרק בנטלי צעק לעברו: "Let him have it, Chris" ("כריס, תן לו את זה").
למשמע הקריאה, כריסטופר קרייג שלף את האקדח וירה בסידני מיילס למוות.

שני הצעירים נעצרו והועמדו לדין באשמת רצח. היה ברור וידוע כי כריסטופר קרייג הוא זה שירה למוות במיילס והדיון המשפטי לגבי בנטלי התייחס לקריאתו לחברו.

קרייג יכול היה להבין זאת כפשוטו כלומר לתת את האקדח לשוטר, אך הוא כנראה הבין זאת כי עליו לירות. עורך דינו של בנטלי טען בבית המשפט כי כשיצאו השניים לשוד, בנטלי כלל לא ידע כי שותפו לעברה חמוש באקדח. מעבר לכך, כאשר קרא בנטלי לעברו של קרייג את המשפט הנ"ל, הוא כבר היה בידיהם של השוטרים שעצרו אותו.

רופא פסיכיאטר העיד בבית המשפט כי דרק בנטלי הוא אנאלפבית ובעל אינטליגנציה נמוכה ממש על גבול הפיגור השכלי, אך בתי הדין בממלכה המאוחדת לא הכירו באותה תקופה בנושא האחריות המופחתת כמו שמקובל היום.

בסופו של דבר נדחו כל טיעוני ההגנה של דרק בנטלי ועל אחריותו לרצח בגין אותה קריאה, דן אותו בית המשפט למוות בתליה. כפי שכתוב בפרק י"ח של ספר משלי: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן". היה זה ביום 11 בדצמבר 1952. בנטלי שכבר היה אז מעל גיל 18 נחשב לבגיר על פי החוק ואילו קרייג היה קטין בן 16 ולא ניתן היה לדון אותו ליותר ממאסר.
עורך דינו של בנטלי הגיש ערעור אך זה נדחה. יתכן כי אם הנרצח לא היה שוטר, היו מחמירים אתו קצת פחות. ביום 28 בינואר 1953, חודש וחצי בלבד לאחר שנגזר דינו וכשהוא בן 19 וחצי בלבד, הוצא דרק בנטלי להורג, וזאת לאחר שמעולם לא החזיק נשק בידו וכמובן לא רצח. כריסטופר קרייג שנידון למאסר ממושך והוא זה שביצע את הירי, שוחרר מהכלא לאחר 10 שנים.

אזרחים ועיתונאים בשער הכלא בלונדון, ממתינים להודעה על מותו של בנטלי
התמונה מאתר ה-BBC

המקרה הקשה הזה הפך נושא לדיון ציבורי ממושך. מי שהוביל את הדיון והמאבק לזיכויו של דרק בנטלי, היו הוריו.  40 שנה לאחר מותו של בנטלי, בשנת 1993, הוא זכה לחנינה מהמלכה אליזבת, חנינה ממנה כמובן לא יכול היה להנות. חמש שנים מאוחר יותר בשנת 1998, זוכה בנטלי מכל אשמה.

הוריו של דרק בנטלי שהחלו את המאבק לזיכויו, הלכו לעולמם בשנות ה-70 ולא זכו להתבשר על הזיכוי המאוחר. לאחר שהלכו לעולמם, המשיכה אחותו איריס את המאבק אלא שגם היא הלכה לעולמה ממחלת הסרטן, שנה לפני שזוכה אחיה. את פעולותיה של איריס לטיהור שמו של בנטלי, המשיכה בתה מריה בנטלי שנולדה 10 שנים לאחר שדרק בנטלי הוצא להורג. לאחר הזיכוי אמרה מריה כי טיהור שמו של דרק בנטלי, היה מפעל חייהם של אמה ושל סבה וסבתה.

על המצבה שעל קברו של דרק בנטלי נכתב: "קורבן של הצדק הבריטי".

התמונה מאתר ה-BBC

עונש המוות בממלכה המאוחדת בוטל רשמית בשנת 1969 לאחר שהשימוש בו בפועל נפסק כבר 5 שנים קודם לכן.

המקרה הקשה הזה זכה למספר ביטויים בתרבות.
בשנת 1991 יצא בבריטניה סרט על הפרשה הזו. הסרט נקרא Let Him Have It, אותה קריאה אומללה של בנטלי אשר בגינה דנו אותו למוות.

פוסטר הסרט

בשנת 1987 הוציא הזמר, המוסיקאי והיוצר הנפלא דקלן פטריק מקמנוס שאנו מכירים אותו בשם הבמה שלו – אלביס קוסטלו, את אלבומו Spike.

עטיפת אלבומו של קוסטלו

אחד השירים באלבום מספר את סיפור המקרה וקוסטלו נתן לו את השם המזעזע "תנו לו להתנדנד" – Let Him Dangle. הטקסט הקשה הזה מבטא נאמנה את מחאתו של קוסטלו:

Bentley said to Craig "Let him have it Chris"
They still don`t know today just what he meant by this
Craig fired the pistol, but was too young to swing
So the police took Bentley and the very next thing
Let him dangle
Let him dangle

Bentley had surrendered, he was under arrest,
When he gave Chris Craig that fatal request
Craig shot Sidney Miles, he took Bentley`s word
The prosecution claimed as they charged them with murder
Let him dangle
Let him dangle

They say Derek Bentley was easily led
Well what`s that to the woman that Sidney Miles wed
Though guilty was the verdict, and Craig had shot him dead
The gallows were for Bentley and still she never said
Let him dangle
Let him dangle

Well it`s hard to imagine it`s the times that have changed
When there`s a murder in the kitchen that is brutal and strange
If killing anybody is a terrible crime
Why does this bloodthirsty chorus come round from time to time
Let him dangle

Not many people thought that Bentley would hang
But the word never came, the phone never rang
Outside Wandsworth Prison there was horror and hate
As the hangman shook Bentley`s hand to calculate his weight
Let him dangle

From a welfare state to society murder
Bring "back the noose" is always heard
Whenever those swine are under attack
But it won`t make you even
It won`t bring him back
Let him dangle

.(Let him dangle (String him up

 

ראלף מקטל, עוד יוצר אהוב עלי, כתב גם הוא על המקרה הזה ושירו נקרא בפשטות"בנטלי & קרייג". 

In 1952 in Croydon
There was bomb sites still around from the war
November that year food was scarcely off the ration
Two boys went out to rob a store.

Craig he was just about sixteen years old
Bentley he was nineteen
But Craig had a shooter stuck in his pocket
Mad him feel more like a man.

Out on the roof of Barlow and Parker
Somebody saw them there
In a matter of minutes the police had arrived
And when they saw them you can bet those boys were scared.

Craig he shouted that he had a gun
And he thought about the movies that he'd seen
Back at Fell Road they signed the rifles out
And arrived very quick back on the scene.
Some of the police got onto the rooftop
Bentley knew that he could not escape
So he gave himself up and they put him under arrest
And he begged his young friend Chris won't you do the same.

Give me the gun the sergeant cried
Let him have it Chris poor Bentley said
But a shot rang out well it tore the night in half
Well the poor policeman was lying there dead.

Some people said it was a bullet from Craig's gun
That laid that policeman away
Some people said it was a police marksman's bullet
Some people said it could be a ricochet.

Both was found guilty of murder Craig he was too young not yet a man
Though he was under arrest when the fatal shot was fired
Derek Bentley was judged old enough to hang
Bentley he was judged to be a man.

Twenty three of January in Wandsworth prison
When they took poor Bentley's life
Some people shouted and some people prayed
Some people just hung their heads and cried.

Oh you men on our behalf who sanctioned that boy's death
There's still one thing left to do
You can pardon Derek Bentley who never took a life
For Derek Bentley cannot pardon you
Derek Bentley cannot pardon you.

הרשמה לרשימת דיוור

פוסטים אחרונים

רכבת הפסים הצרים וכפר העץ של אמיר קוסטוריצה

רכבת הפסים הצרים וכפר העץ של אמיר קוסטוריצה

אחרנו את הרכבת, הרכבת כבר יצאה מהתחנה, צריך לעצור את הרכבת ומישהו כאו ירד מהפסים. מי מאיתנו אינו עושה מידי…
ליובליאנה: נפוליאון, כיכר המהפכה הצרפתית ותאטרון קריז'נקה

ליובליאנה: נפוליאון, כיכר המהפכה הצרפתית ותאטרון קריז'נקה

שש עשרה שנה הוא שלט בצרפת והוביל אותה לכיבוש רוב מערב אירופה. פרט ליכולותיו הצבאיות היו לו גם לא מעט…
טוקיו: ניהונבאשי והאריות של מיצוקושי

טוקיו: ניהונבאשי והאריות של מיצוקושי

רובע ניהונבאשי בטוקיו הוא איזור עסקי הנמצא בין רובע הקניות היוקרתי של גינזה מדרום לבין רובע האלקטרוניקה והגאדג'טים אקיהברה שמצפון…
בית העלמין בשכונת ינאקה – טוקיו

בית העלמין בשכונת ינאקה – טוקיו

המוות כידוע לכולנו הוא חלק מהחיים ובמדינות רבות בעולם, הפכו בתי עלמין ידועים לאתרי תיירות לכל דבר וענין. כך למשל…
סיפורו הטרגי של דרק בנטלי

סיפורו הטרגי של דרק בנטלי

הרשו לי לפתוח את הפוסט הזה בסיפור אישי. לפני כמה עשרות שנים כאשר השתחררתי מהצבא, הצטרפתי לרשת "פעולה דחופה" (Urgent…
הירושימה - פעמונים בפארק השלום

הירושימה - פעמונים בפארק השלום

מלחמת העולם השנייה הסתיימה לפני כ-75 שנה אך למרות השנים הרבות שחלפו מאז, איזכור שמה של העיר הירושימה עדין מעביר…