"התרבות איננה בגדר מותרות, היא בגדר הכרח", כך אמר הסופר הצרפתי (ממוצא סיני) גאו כסינג'יאן. אכן אחד הדברים שיותר הפריעו לי בתקופת הקורונה, הוא חסרונה של התרבות בחיינו: בתי הקולנוע והתאטראות שנסגרו וכמובן גם משחקי הכדורגל. לשמחתי הספורט מתחיל לחזור, אמנם בלי קהל (וזה ממש לא זה ללא קהל) אך אני מניח שבקרוב ימצא פתרון גם לענין הצופים.
אחד הדברים המעניינים בתחום הכדורגל (פרט למשחק עצמו כמובן), הוא הכינויים להן זוכות הקבוצות השונות ואלו הם רבים, שונים ולעיתים גם משונים.
קבוצות רבות נקראות על שם צבע המדים שלהם. כך למשל צ'לסי מלונדון נקראת "הבלוז" על שם מדיה הכחולים וריאל מדריד נקראת "הבלאנקוס" על שם מדיה הלבנים. יריבתה הגדולה של ריאל מדריד – ברצלונה, נקראת בלאוגרנה שעד כמה שאני מבין ספרדית זה שילוב של כחול וארגמן.
יריבתה העירונית של ריאל – אתלטיקו מדריד ידועה בכינויה "הקולצ'ונרוס" שמשמעותו היא "יצרני המזרונים". מנין בא השם הזה? מסתבר שמקורו של השם הוא מתחילת דרכו של המועדון. על מנת לחסוך בעלויות היצור של מדי הקבוצה, נלקח הבד הדרוש לכך משאריות של מזרונים ולמרות שמאז נוסד המועדון בשנת 1903 חלפו שנים רבות, השם "קולצ'ונרוס" דבק בהם כנראה לעד.
באיטליה התופעה נפוצה במיוחד: מילאן נקראת "רוסונרי" על שם מדיה האדומים שחורים, אינטר נקראת נראזורי (כחולים שחורים), פיורנטינה – ויולה (סגולים) ואפילו הנבחרת הלאומית נקראת על שם צבעה הכחול: אזורי.
אוהדיה של יובנטוס ממטורינו בודאי ירצו לדעת מה מקור כנויה של הקבוצה: "הגברת הזקנה". לסיפור הזה יש כמה גרסאות. האחת מהן היא על אוהדת זקנה שנהגה ללוות את הקבוצה בראשית דרכה לכל משחקיה מבלי להחמיץ אפילו אחד. סיפור נוסף הוא כי בשנות השפל של המועדון, אי שם בתחילת המאה הקודמת, צעק לעברם אחד האוהדים כי הם משחקים כמו גברת זקנה ומאז דבק בהם הביטוי. אך קיים גם הסבר שלישי שככל הנראה הוא הקרוב ביותר לאמת: משמעות המלה יובנטוס היא "צעירים" ועד שנות השלושים נקראה הקבוצה Fidanzata d'Italia (הנערה של איטליה), מכיון שהיו לה אוהדים רבים ברחבי המגף. עשור זה היה תקופת הפאר של יובנטוס שזכתה בתארים רבים עם שחקנים מעל גיל 30 שבמונחי כדורגל נחשבו אז לזקנים ממש. מאז הודבק ל"צעירים" הכינוי "הגברת הזקנה" מתוך כבוד וגם כחצי בדיחה שתפסה עד עצם היום הזה. פרט לכך, יובנטוס נקראת מדי פעם "ביאנקונרי" על שם צבע התלבושת: שחור לבן.
קבוצות רבות נקראות על שם חיות: אם נישאר באיטליה אז קייבו מתפארת בכינוי "החמורים המעופפים". ההסבר מגיע כתוצאה ממאבקי כוחות של אוהדי קייבו עם אוהדי היריבה העירונית ורונה. אוהדי ורונה התרגלו במשך השנים לעובדה כי קבוצתם היא הבכירה בעיר מצפון איטליה ונהגו להתגרות פעמים רבות באוהדי קייבו: "ביום שקבוצתכם תעלה לסרייה A (הליגה הבכירה באיטליה) חמורים יתחילו לעוף בשמים". קייבו עלתה לליגה הראשונה באיטליה בשנת 2008 , אף חמור לא נראה בשמים אך בסוף העונה שעברה (2019) ירדה שוב לליגה השניה.
הנה סמלה של קייבו וכל אחד יכול לשפוט האם מדובר בסוס או חמור:
לאציו מרומא נקראת הנשרים, רומא נקראת "הזאבים", ולנסיה מספרד– העטלפים וליון מצרפת – האריות. באנגליה נקראת טוטנהאם הלונדונית בשם "התרנגולים" (יש תרנגול בסמל), נוריץ' הכנריות (מקור השם בסמל), ווסטהאם מלונדון – הפטישים (סמל) וארסנל התותחנים, שם שהומצא על ידי מספר פועלים שעבדו במפעל לייצור נשקים בשם "רויאל ארסנל".
ניתן גם למצוא כינויים שהודבקו לקבוצות עקב מיקומן הגיאוגרפי. כך נקראת ליברפול מרסיסייד על שם מיקומה על יד נהר המרסי. גם אברטון, יריבתה העירונית של ליברפול משחקת על יד הנהר ולא ברור מדוע דבק הכינוי דווקא בליברפול ולא ביריבתה העירונית. אולי בגלל שליברפול הוקמה קודם? לבריטים פתרונים. מנצ'סטר יונייטד נקראת כמובן "השדים האדומים" עקב תלבושתה האדומה והשד עם הקלשון אשר בסמל הקבוצה.
מעניינת במיוחד היא תופעת אימוץ הזהות היהודית על ידי שתי קבוצות: טוטנהאם ואייקס. אוהדי היריבות של טוטנהאם החלו לפני שנים לכנות אותם יהודים, אולי בגלל שבצפון לונדון, משם באה טוטנהאם, היה ריכוז גדול של יהודים. אוהדי טוטנהאם, יהודים ולא יהודים כאחד, התאחדו כנגד ההשמצות האנטישמיות והחליטו לאמץ לעצמם את הכינוי והחלו לחבר שירי עידוד בנושא. הרעיון היה להשתמש בעלבון כסמל לכבוד ולגאווה. גם כיום ניתן לראות מדי פעם אנשים בקהל המניפים את ידם במועל-יד נאצי ולשמוע המנונים הכוללים שורות, כמו "הספרס בדרך אל אושוויץ". ישנם צופים שעדיין מדווחים על רעשי "היס" (רעש הגזים בצנרת) במשחקי טוטנהאם. היום הבעלים של טוטנהאם הוא אכן יהודי, דניאל לוי שמו.
גם אוהדיה של קבוצת "אייאקס" מאמסטרדם שרים במשחקיה שירים המתגאים במוצאה היהודי של הקבוצה, שירים שלעיתים לא היו מביישים את ההמנון הלאומי. מקימי ובעלי הקבוצה במרוצת השנים היו יהודים, ואוהדיה הקנאים מכנים עצמם "יהודים" ומתעטרים בסמלי מגן דוד ודגלי ישראל.
ואני כמובן אוהד של מכבי תל אביב.
לסיום קצת מוסיקה
לכבוד חזרת הספורט למגרשים, הנה הרצל קביליו המנוח ביחד עם שחקני מכבי יפו, שרים לנו את "עוד שבת של כדורגל".
