הבלדה על סאקו & ונצטי: Two Good Men

שיתוף פוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email


ההיסטוריה האמריקאית מלאה בסיפורים על עוותי דין. העוותים הם לשני הצדדים: פעם לחומרא ופעם לקולא (אין כאן שגיאת כתיב…), הכל תלוי כמובן בזהותו של הנאשם או הנאשמים. כאשר על כיסא הנאשמים ישב אדם שחור או מהגר, הוא נידון בדרך כלל לכף חובה וכאשר הנאשם היה אדם לבן, הוא נהנה מהקלה בדינו. יש בדברים שלי אולי הכללה גורפת מדי והיו כמובן הרבה מקרים חריגים (ראו מקרה או ג'יי סימפסון), אך באופן כללי, כך היו פני הדברים. די אם אזכיר את המקרים של נערי סקוטסבורו באלבמה מצד אחד (1931) ואת משפטם של רוצחי פעילי התנועה לזכויות האזרח במיסיסיפי מצד שני (1964. זוכרים את הסרט מיסיסיפי בוערת עם ג'ין הקמן?).

אחד המשפטים הידועים בארה"ב נערך בשנות ה-20 של המאה הקודמת, משפטם של שני איטלקים, האחד סנדלר והשני מוכר דגים: ניקולה סאקו & ברתולומיאו ונצטי אשר הואשמו ברצח כפול ואשר החודש (23 באוגוסט) ימלאו 90 שנה להוצאתם להורג.

לא אעלה כאן את כל סיפור הפרשה מכיוון שניתן לקרוא הכל ברשת אך אציין כי גם היום, שנים ארוכות לאחר ששניהם נקשרו לכיסא החשמלי בו סיימו את חייהם, זוהי פרשה המעוררת חילוקי דעות והיסטוריונים שונים עדיין טוענים לחפותם ו/או לאשמתם של השניים, הכל תלוי כמובן בזהותם של הטוענים, במוצאם ולעיתים גם בשיוכם המפלגתי ודעותיהם הפוליטיות.

על דבר אחד חילוקי הדעות הולכים ומצטמצמים עם השנים: גם רבים מאלו הטוענים כי סאקו & ונצטי היו אשמים בשני מעשי הרצח שבגינם עמדו לדין, הם לא זכו למשפט הוגן: השופט היה מוטה ("שום אנרכיסט ארוך-שיער מקליפורניה לא ינהל את בית המשפט הזה!" כך התפרץ לעבר העיתונאים) והעדויות היו שנויות במחלוקת.

מדובר אמנם בשני נאשמים לבנים אך בתקופה ההיא שטף את ארה"ב גל אדיר של שנאה כנגד הקומוניזם וכנגד קבוצות אנרכיסטיות והדבר בא לידי ביטוי במאמרים שהתפרסמו באותה עת בעיתונות. דעת הקהל ראתה באנרכיסטים את הגרועים שבאויבי המדינה. שני הנאשמים היו מהגרים ואנארכיסטים כאחד, דבר שלא הותיר להם סיכוי למשפט הוגן.

מתוך העיתונות האמריקאית ביום ההוצאה להורג. כך נראית מחאה

בשנת 1977, 50 שנה לאחר הוצאתם להורג של השניים, החליט מושל מדינת מסצ'וסטס מייקל דוקאקיס (אותו דוקאקאיס שבשנת 1990 נוצח במרוץ לנשיאות על ידי ג'ורג' בוש האב) להכריז על יום 23 באוגוסט, תאריך הוצאתם להורג של השניים, כעל יום לזכרם של סאקו & וונצטי. כנראה שדוקאקיס חשב לנקות כך ולו במעט, את המצפון האמריקאי על אותו עוות דין. דוקאקיס הפגין אומץ לב ציבורי רב והחלטתו עברה בהצבעה למרות ביקורת ציבורית קשה.

כמו הרבה פרשיות טראגיות אחרות, גם הסיפור הקשה הזה מצא את ביטויו בתרבות האמריקאית.

הוארד פאסט כתב על הפרשה הזו את ספרו "אגדת ניו אינגלנד". בכלל פאסט עסק הרבה בענייני מהגרים וזו אולי ההזדמנות להמליץ על הטרילוגיה הנהדרת שכתב: "המהגרים", "הדור השני" ו"הממסד".

במקום הרצח בעיר בריינטרי (Braintree) שבמדינת מסצ'וסטס עומד היום גלעד לזכר הנרצחים ועליו כתוב כי מכל הפרשה זוכריםהיום את שני הרוצחים, אולם מן הדין הוא כי נזכור גם את הקורבנות: פרדריק פרמנטר, שלם במפעל לייצור נעליים, והשומר שנלווה אליו, אלסנדרו בררדלי.

הגלעד במקום הרצח ועליו שמות הנרצחים

 בשנת 1971 יצא סרט קולנוע על הפרשה (בבימויו של האיטלקי ג'וליאנו מונטאלדו, ואני מניח שעקב מוצאו יש לו נגיעה מיוחדת לפרשה) וכן יצאו במשך השנים גם לא מעט שירים לזכרם.

פוסטר סרטו של מונטאלדו

 

מבין כל השירים הידוע ביותר הוא זה של ג'ון באז, זמרת אשר תמיד ניתן היה למצוא אותה בכל צומת שבו נערכו מאבקים למען זכויות אדם. את הטקסט הקצר שכתבה הלחין אניו מוריקונה (גם הוא איטלקי איטלקי כמובן).

שירה של ג'ון באז מהווה את פס הקול בסרטו של מונטאלדו והוא מופיע בתקליט הזה:

 

כך כתבה ג'ון באז:

HERE'S TO YOU

Here's to you, Nicola and Bart

Rest forever here in our hearts

The last and final moment is yours

That agony is your triumph

 

טקסט של 4 שורות בסך הכל אך החזרות הרבות נותנות לו כל כך הרבה עצמה! יש בסאונד המתגבר והולך וכן בחזרות הרבות משהו המזכיר לי את הבולרו של מוריס ראוול.

פרט לביצוע שלה, התפרסם מאוד גם הביצוע של ג'ורג' מוסטאקי. זהו ביצוע שהוא ממש אנטי תזה לעוצמות של ג'ון באז: מוסטאקי שר כאילו הוא נוכח בטקס האשכבה שלהם וזה סוג של ריקויאם.

עוד זמר ידוע ואהוב עלי במיוחד שכתב ושר על הפרשה העגומה הזו, הוא וודי גאת'רי (Woody Guthrie) אשר מזכיר במילות השיר את שמות התובעים והשופט ומביע את דעתו עליהם.

כך כתב על סאקו & ואנצטי בשנת 1946:

Two Good Men (Words and Music by Woody Guthrie)

Two good men a long time gone,

Two good men a long time gone

(Two good men a long time gone, oh, gone),

Sacco, Vanzetti a long time gone,

Left me here to sing this song.

Say, there, did you hear the news?

Sacco worked at trimming shoes;

Vanzetti was a peddling man,

Pushed his fish cart with his hands.

Sacco was born across the sea

Somewhere over in Italy;

Vanzetti was born of parents fine,

Drank the best Italian wine.

Sacco sailed the sea one day,

Landed up in Boston Bay;

Vanzetti sailed the ocean blue,

Landed up in Boston, too.

Sacco's wife three children had,

Sacco was a family man;

Vanzetti was a dreaming man,

His book was always in his hand.

Sacco earned his bread and butter

Being the factory's best shoe cutter;

Vanzetti spoke both day and night,

Told the workers how to fight.

I'll tell you if you ask me

'Bout this payroll robbery;

Two clerks was killed by the shoe factory

On the street in South Braintree.

Judge Thayer told his friends around

He would cut the radicals down;

Anarchist bastards was the name Judge

Thayer called these two good men.

I'll tell you the prosecutors' names,

Katsman, Adams, Williams, Kane;

The judge and lawyers strutted down,

They done more tricks than circus clowns.

Vanzetti docked here in 1908;

He slept along the dirty streets,

He told the workers “Organize”

And on the electric chair he dies.

All you people ought to be like me,

And work like Sacco and Vanzetti;

And every day find some ways to fight

On the union side for workers' rights.

I've got no time to tell this tale,

The dicks and bulls are on my trail;

But I'll remember these two good men

That died to show me how to live.

All you people in Suassos Lane

Sing this song and sing it plain.

All you folks that's coming along,

Jump in with me, and sing this song.

 

לאחר שכתב את השיר הזה, החליט וודי גאת'רי להוציא אלבום שלם עם שירים המתייחסים לפרשה הזו. האלבום נקרא "הבלדה על סאקו & וואנצטי". האלבום שיצא בזמנו כתקליט ויניל, יצא שנים רבות אחר כך גם כדיסק בהוצאת מכון ה"סמיתסוניאן" העוסק בשימור וחקר התרבות האמריקאית.

 

שנים רבות אחרי הליכתו מאתנו בטרם עת של וודי גאת'רי (1967 בגיל 55), ביצע את השיר אמן בשם דייויד רוביקס (David Rovics). רוביקס, שנולד בשנה בה גאת'רי הלך לעולמו, עוסק הרבה במוסיקת מחאה והיה בין המתנגדים הבולטים לג'ורג' בוש האב במלחמה בעיראק ומאוחר יותר לבוש הבן במלחמה באפגניסטן. הנה הביצוע שלו.

 

ניקולה סאקו (Nicola Sacco): 22 באפריל 1891 – 23 באוגוסט 1927.

ברתולומאו ונצטי (Bartolomeo Vanzetti): 11 ביוני 1888 – 23 באוגוסט 1927.

שנזכה כולנו לשמחות ובשורות טובות ואם אפשר, גם פחות עוותי דין.

 

הרשמה לרשימת דיוור

פוסטים אחרונים

ליובליאנה: מזרקת רובה וכיכר העיר

ליובליאנה: מזרקת רובה וכיכר העיר

ליובליאנה, בירתה של סלובניה, היא עיר קטנה, מקסימה וידידותית למבקרים בה כמו גם הסלובנים עצמם. העיר מוקפת בנוף אלפיני, משופעת…
בלגרד: כיכר הרפובליקה ופסלו של מיכאילו אוברנוביץ'

בלגרד: כיכר הרפובליקה ופסלו של מיכאילו אוברנוביץ'

בלגרד כידוע לכולנו היא בירתה של סרביה והיא שוכנת בנקודה בה נפגשים שני נהרות: הדנובה והסאווה. זהו גם האיזור בו…
דיוק אלינגטון  פינת טיטו פואנטה

דיוק אלינגטון פינת טיטו פואנטה

דיוק אלינגטון נחשב לאחד מגדולי המוסיקאים של המאה ה-20. במהלך הקריירה הארוכה שלו הוא כתב מאות רבות של יצירות בסגנונות…
שידוכים, מוסיקה וריקודים בפארק העם בצ'נגדו - סצ'ואן

שידוכים, מוסיקה וריקודים בפארק העם בצ'נגדו - סצ'ואן

סצ'ואן הוא חבל ארץ בדרום מערב סין ואני תוהה על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את המילה סצ'ואן? על דובי…
כיכר באן ילצ'יץ' בזאגרב

כיכר באן ילצ'יץ' בזאגרב

זאגרב בירתה של הרפובליקה של קרואטיה, היא עיר עתיקה, מרכז-אירופאית מובהקת בצביונה הטומנת בחובה מעל ל-900 שנות היסטוריה. כיום ידועה…
גלן פינאן - אנדרטת ההיילנדר והרכבת של הארי פוטר

גלן פינאן - אנדרטת ההיילנדר והרכבת של הארי פוטר

גלן פינאן הוא עוד אחד מהמקומות החשובים בהיסטוריה הסקוטית או אם להיות יותר מדויקים, ההיסטוריה העקובה מדם של היחסים בין…