אם במקרה הגעתם לניו יורק בין השנים 1976-1989 וחיפשתם מקום טוב לשמוע בו מוסיקה, לא יכולתם שלא לשמוע על מקום שנקרא Lone Star Cafe. מועדון הכוכב הבודד נפתח בשנת 1976 בפינת השדרה החמישית ורחוב 13 על ידי שני בחורים צעירים חובבי מוסיקה בכלל, אך בעלי חיבה מיוחדת למוסיקה הדרומית בפרט: קאנטרי, פולק ובלוז, סגנונות מוסיקליים המזוהים יותר עם מדינות הדרום. זו בדיוק הסיבה שהשם שנבחר למועדון הוא "הכוכב הבודד", כשמה של טקסס: Lone Star State .

טקסס היא המדינה הדרומית ביותר מבין מדינות ארה"ב והשנייה בגודלה (אחרי אלסקה).
מקור השם Lone Star State הוא כמובן בדגלה שעליו מתנוסס כוכב בודד. כך נראה הדגל:

זהו דגלה של טקסס עוד משנת 1839, השנה בה התנתקה טקסס משלטון מקסיקו ונקראה "הרפובליקה של טקסס." בשנת 1845 הצטרפה טקסס לארה"ב אך דגלה לא השתנה.
בחזרה לניו יורק
כשהמקום נפתח, ניתן היה לשמוע בו אך ורק את המוסיקה האופיינית לדרום ארה"ב אך במשך השנים בהן פעל, הדברים השתנו והמועדון אירח גם זמרי נשמה ואומני רוק מכל רחבי המדינה. דבר זה לא פגע באופיו של המקום שהמשיך להיות מזוהה בעיקר עם המוסיקה הדרומית. דבר נוסף שפרסם את המועדון וכנראה תרם רבות לפופולריות שלו, זו העובדה שמידי פעם היו מחלקים שם טקילה על חשבון הבית…
מיטב האמנים של השנים ההן הופיעו שם: רוי אורביסון, ווילי נלסון, ג'יימס בראון, אלברט קינג, בי בי קינג ועוד שמות נוצצים אחרים. בקהל ניתן היה לראות סלבריטיס מכובדים כמו העיתונאים לארי קינג ודן ראדר שנהגו לבקר שם בקביעות. גם פוליטיקאים רבים היו בין באי המקום והידועים שבהם הם אן ריצ'ארדס שהייתה בהמשך דרכה הפוליטית מושלת טקסס וג'ון קונלי שהיה מושל טקסס בשנות ה-60 ואחר כך שר האוצר של ניקסון.
אבל ה- Lone Star Cafe קנה לו את פרסומו לא רק בגלל המוסיקה, הטקילה והאורחים. כשהמקום ציין שנתיים ימים לפתיחתו, הציבו בעלי המקום על גג הבנין פסל ענק (12 מטר) של איגואנה, פרי יצירתו של אמן בשם בוב ווייד (Bob Wade). האיגואנה הענקית, קיבלה את השם "איגי" (Iggy).

בית הגידול העיקרי של האיגואנות הוא דרום אמריקה, מרכז אמריקה, הוואי וכמובן טקסס ולכן נבחרה האיגואנה כמייצגת של הדרום.
מיהו בוב ווייד?
האמן היוצר בוב ווייד ידוע גם בכינוי "Daddy O" וגם שורשיו נטועים בטקסס. הוא יליד 1943 וקנה לו את פרסומו בזכות יצירת פסלים גדולים במיוחד. בין עבודותיו המפורסמות פרט לאיגי, ניתן למנות גם את המגפיים הענקיות המוצבות באחד ממרכזי הקניות הגדולים של סן אנטוניו בטקסס. בועז גאון בחר במגפיים אלו לעטר את כריכת ספרו "המקום שבו נגמרת אמריקה".
במשך כל השנים שהמקום פעל, התנגדו השכנים בסביבה לנוכחות הפסל וכשבעלי המקום סרבו להסירו, פנו השכנים לערכאות משפטיות. בית המשפט פסק לטובתם של איגי ובעלי המועדון וטען כי מדובר בסוג של אמנות סביבתית וכי זכותם של בעלי המקום להשאירו על הגג. אך בעלי המקום שמאסו במאבקים עם השכנים החליטו כמחווה של רצון טוב, להסיר את הפסל.
חלפו כמה שנים ובעלי המקום התחלפו. הבעלים החדשים רצו להחזיר עטרה (את איגי) ליושנה (לגג). הם פנו למי שהיה אז ראש עירית ניו יורק – אד קוץ' וקיבלו את תמיכתו. מצוידים בתמיכת בית המשפט ועם רוח גבית ממר קוץ', הם החליטו להחזיר את הפסל בטקס רב רושם שאליו הוזמנו לא רק אד קוץ' אלא גם מושל טקסס באותה עת – מארק ווייט (Mark White). פרסום סיפורו של הפסל והטקס המרשים, בהחלט עשה קידום מכירות למועדון.
לאחר שהמועדון נסגר בשנת 1989, שוב הוסר איגי מהגג ונשמר באחד המחסנים בניו יורק עד שנרכש על ידי חובב אמנות שהציב אותו על גג אחד הבניינים לא רחוק ממרכז הסחר העולמי בדרום מנהטן. אך גם שם לא הייתה זו תחנתו הסופית של איגי. לאחר כמה שנים הוא נרכש על ידי זוג בעל אמצעים שביקשו לתרום אותו לגן החיות בפורת וורת' (Fort Worth) שבטקסס. בוב ווייד התבקש לשפץ את הפסל ובסופו של התהליך, בחודש יוני 2010 הוצב איגי בגן החיות.
הנה הוידאו המתאר את איגי עובר דירה:
ואם אתם שואלים את עצמכם מה קורה היום במקום שבו פעל במשך 13 שנה ה- Lone Star Cafe, אז היום פועלת שם מעדנייה מצליחה. יתכן שחלק מלקוחותייה עדיין זוכר את איגי האיגואנה.
לסיום קצת מוסיקה
הזכרתי קודם את רוי אורביסון כאחד האמנים שהרבו להופיע ב- Lone Star Cafe. רוי אורביסון, יליד טקסס היה זמר נפלא וכותב נפלא לא פחות. את שירו הידוע Oh Pretty Woman כתב בשנת 1964 בהשראת אשתו הראשונה קלודט פראדי (Claudette Frady). קלודט נהרגה בתאונת דרכים בטנסי בשנת 1966, 3 חודשים לפני יום הולדתה ה-25. אורביסון שהיה חולה לב, הלך לעולמו גם הוא הרבה בטרם עת (בשנת 1988) ולא זכה לחגוג אפילו את יום הולדתו ה-53.
הנה רוי אורביסון כשהוא כמו תמיד, חמוש במשקפיים ובאישה יפה לצידו.
עריכה: בוב ווייד הלך לעולמו ביום 23.12.2019 בגיל 76.