ליובליאנה: מזרקת רובה וכיכר העיר

שיתוף פוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
מזרקת רובה. צילום: בנצי גורן.

ליובליאנה, בירתה של סלובניה, היא עיר קטנה, מקסימה וידידותית למבקרים בה כמו גם הסלובנים עצמם. העיר מוקפת בנוף אלפיני, משופעת בפינות חמד, בבתי קפה ובסופי שבוע ניתן להינות בכיכרות העיר מנגינתם של נגני רחוב רבים המוסיפים מימד נוסף של קסם לאווירה.

הכיכר המרכזית של העיר היא כמובן כיכר פרשרן, שם ניתן למצוא את פסלו של פרנץ פרשרן המשורר הלאומי (עליו כתבתי בפוסט נפרד), הכנסייה הפרנסיסקנית היפה ואת הגשר המשולש, פרי תכנונו של יוז'ה פלשניק. אם נחצה את הגשר המשולש ונלך כמה דקות, נגיע למקום מענין נוסף בלב העיר העתיקה של ליובליאנה: כיכר העיר (בסלובנית: Mestni Trg).

בכיכר העיר אנו נראה קודם כל את המזרקה הנקראת מזרקת רובה, אחד מסמליה של ליובליאנה. לא קשה לזהות את המזרקה וזאת על פי האובליסק המתנשא במרכזה לגובה של 10 מטרים. אם המזרקה מזכירה לכם מזרקה ידועה אחרת – מזרקת 4 הנהרות (Fontana dei Quattro Fiumi) המוצבת  בפיאצה נאבונה ברומא (Piazza Navona), אתם ממש לא טועים.
מזרקת 4 הנהרות ברומא היא יצירתו של האמן האיטלקי הידוע ג'אן לורנצו ברניני והיא הוצבה בפיאצה נאבונה בשנת 1651. המזרקה מייצגת את ארבעת הנהרות הגדולים בעולם, כל אחד מהם מיבשת אחרת: הנילוס מאפריקה, הדנובה מאירופה, הגנגס מאסיה והריו דה לה פלטה מדרום אמריקה. כל אחד מנהרות אלו מיוצג על ידי דמות של אל.

בחזרה לליובליאנה:
המזרקה בליובליאנה היא פרי יצירתו של האמן האיטלקי פרנצ'סקו רובה (1698 – 1757) והיא נקראת מזרקת רובה על שמו כמובן. רובה שביקר ברומא, התרשם מאוד מיצירתו של ברניני (מי לא?) ובהשראתה ועל פי הזמנת עירית ליובליאנה, יצר את מזרקת שלושת הנהרות עליה טרח 8 שנים עד שסיים בשנת 1751. כמו ביצירתו של ברניני, גם ביצירתו של רובה ניתן לראות דמויות גבריות הנושאות כדים והן מייצגות את אלי שלושת הנהרות העוברים בסלובניה: הסאווה, הקרקה ונהר הלובליאניצה העובר ממש בלב העיר העתיקה של ליובליאנה. לרגליו של כל אחד מאלי הנהר נמצא דולפין, סמל לשליטתו של אל הנהרות גם בדגה. כמו כן הדולפין הוא סמל לאיזון והרמוניה בטבע והוא נחשב לאחד מבעלי החיים המביאים מזל טוב לפוגשים אותו. בנוסף לכך, נחשב הדולפין למלך הדגים ולדג יש משמעות רבה בתולדות הנצרות: השליחים הראשונים היו דייגים ועד ימי הקיסר קונסטנטין (המאה הרביעית לספירה), דג שימש כסמל הנצרות.

בריכת המים של המזרקה עשויה בצורה של צדף והמדרגות המובילות אליה אמורות לייצג את ההרים של חבל קרניולה: קרניולה הוא חבל ארץ היסטורי בסלובניה, המשתרע לאורך נהר הסאווה מרכס הרי הקרוואנקה בצפון (רכס זה מהווה את הגבול עם אוסטריה) ועד לנהר הקופה (Kupa) בדרום.  ליובליאנה היתה בירתו של חבל קרניולה.

גילוי נאות: המזרקה המוצבת בכיכר, היא רק רפליקה של היצירה האמיתית של רובה. עקב חשיבותה הרבה של היצירה וכדי להגן על השיש היקר מסוג קאררה (ממנו עשויות דמויות אלי הנהר), היא נלקחה משם בשנת 2006 ועתה היא מוצגת במוזיאון הלאומי של סלובניה בליובליאנה. הנה יש לנו סיבה טובה לבקר במוזיאון שם נוכל לראות עוד מיצירותיו של רובה.

יצירתו המקורית של רובה הנמצאת במוזיאון. התמונה מויקיפדיה.

מי אתה פרנצ'סקו רובה?
רובה נולד בונציה אך רוב חייו הבוגרים עברו עליו בליובליאנה מכיון שהוא נשא לאישה את תרזה מיסלי תושבת העיר. אביה של תרזה, לוקה מיסלי היה אמן גם הוא ולאחר שהלך לעולמו, ירש פרנצ'סקו רובה את בית המלאכה שלו ואז החל להתפרסם. הוא  זכה לתואר "אזרח כבוד של העיר" ואף היה חבר במועצת העיר.

יצירות נוספות של פרנצ'סקו רובה מפארות חלק מהכנסיות בליובליאנה: המזבח הראשי בכנסיית השילוש הקדוש אשר מול כיכר הקונגרסים הוא פרי יצירתו, כמו גם המזבח בקתדרלה של ליובליאנה (הנקראת על שמו של ניקולאי הקדוש) ופסלו של ג'ון מנפומוק בכנסיית סנט פלוריאן אשר גם היא בעיר העתיקה של ליובליאנה. כל הכנסיות האלו הן במרחק הליכה של כמה דקות זו מזו.
המזרקה הנושאת את שמו של רובה, הייתה יצירתו האחרונה בליובליאנה. מיד לאחר שסיים אותה ירד רובה מנכסיו, עזב את ליובליאנה וסלובניה ועבר להתגורר בזאגרב בירת קרואטיה שם הלך לעולמו 6 שנים לאחר מכן.

 

אחד מאלי הנהר על רקע קתדרלת ניקולאי הקדוש. צילום: בנצי גורן.

בית העיריה
קל מאוד לזהות את בית העיריה הצמוד למזרקה: בכניסה לבנין מתנוססים 3 דגלים: דגל סלובניה, דגל העיר ליובליאנה ודגל האיחוד האירופי. בית העיריה המקורי נבנה בסוף המאה ה-15 אך הוא עבר שיפוץ יסודי בתחילת המאה ה-18. אני מאוד ממליץ להיכנס לבנין מכיון שמדי פעם מוצגות שם בלובי תערוכות ציור שונות ומעניינות. עוד פרט שכדאי לשים אליו לב: על הקיר מול הכניסה עדין מתנוסס סמל הנשר הדו ראשי שהיה סמלם של בית הבסבורג. בית הסבסבורג כבר איננו מזמן, אך הסמל עדין קיים.
בשנות העשרים של המאה הקודמת, עם כינונה של ממלכת יוגוסלביה, היתה סלובניה חלק מהממלכה (ביחד עם סרביה וקרואטיה). לכבוד האירוע הוצבה בכניסה לבנין אנדרטה עם דמותו של פטר הראשון שהיה מלך סרביה והפך למלך הראשון של ממלכת יוגוסלביה. האנדרטה שהיתה פרי יצירתו של יוז'ה פלשניק, עמדה שם עד שנת 1941 אז הוסרה והושמדה לחלוטין על ידי הפשיסטים האיטלקים שנכנסו לסלובניה לאחר הכיבוש.

בית העיריה ועליו שלושת הדגלים. התמונה מויקיפדיה.

בית קריספר
מול בית העיריה (כתובת מדוייקת Mestni Trg No. 26) נמצא בנין חשוב נוסף: הבנין נקרא בית קריספר, על שם אחת המשפחות הידועות בעיר שגרה בזמנו בבנין. המבנה נפגע ברעידת האדמה שפקדה את ליובליאנה בחודש אפריל 1895 ובתחילת המאה ה-20 שופץ בסגנון אר-נובו על ידי האדריכל מקס פביאני.  בבנין זה התגורר גוסטאב מאהלר בין השנים 1881-1882. כשהגיע מאהלר לליובליאנה הוא היה בחור צעיר בן 21 ושם הוא קיבל את משרתו הראשונה כמנצח: מאהלר ניצח אז על תזמורת התיאטרון של קרניולה ששכן בכיכר הקונגרסים בעיר.
דמות חשובה נוספת הקשורה לבית קריספר היא יוליה פרימיץ', מושא אהבתו הנכזבת של פרנץ פרשרן המשורר הלאומי הסלובני. בית קריספר, הוא המקום בו נולדה יוליה פרימיץ' וגם על סיפור אהבתם תוכלו לקרוא בפוסט הזה.

בית קריספר. התמונה מאתר עירית ליובליאנה.

נשתה משהו?
לאחר שנשלים את סיורינו בעיר ההעתיקה של ליובליאנה, אין לנו משהו טוב יותר לעשות מאשר לשבת באחד מבתי הקפה הרבים של העיר ולשאוף לריאותינו עוד קצת מהאווירה של העיר המקסימה הזו.
האפשרויות הן רבות בעיקר לאורך הנהר שם יש הרבה מאוד מסעדות, פאבים, בתי קפה וקונדיטוריות, אך הרשו לי להמליץ לכם על מקום חביב עלי במיוחד: קפה דקטרי הנמצא על יד השוק. זהו מקום עם אווירה מיוחדת המעוצב כסלון נעים עם ספות נוחות בסגנון עתיק, ציורים על הקירות ופסנתר בפינה אשר בשעות הערב משמש להופעות של מוסיקה חיה.

מי שהכירה לי את המקום היא חברה יקרה בשם ליזה ברעם וזו עוד הזדמנות עבורי להודות לה: תודה ליזה!

מאז 1902. צילום: ליזה ברעם.

קצת מוסיקה לסיום:
"היללה" הוא הרכב פולק ישראלי הפועל כבר מספר שנים ומנגן מוסיקה מקורית המושפעת ממסורות מוסיקליות הנטועות בעבר כמו קאנטרי של שנות ה-50, שירה פרסית עתיקה או מוסיקה אירית. חברי ההרכב הם ניתאי קלי, יובל מעיין, אורי ארמן, איתמר בן יקיר, סוף ניקריטין, יובל קאופמן, נור בר גורן ומאיו שבירו. אחד משיריהם האהובים עלי נקרא ליובליאנה.

הרשמה לרשימת דיוור

פוסטים אחרונים

ליובליאנה: מזרקת רובה וכיכר העיר

ליובליאנה: מזרקת רובה וכיכר העיר

ליובליאנה, בירתה של סלובניה, היא עיר קטנה, מקסימה וידידותית למבקרים בה כמו גם הסלובנים עצמם. העיר מוקפת בנוף אלפיני, משופעת…
בלגרד: כיכר הרפובליקה ופסלו של מיכאילו אוברנוביץ'

בלגרד: כיכר הרפובליקה ופסלו של מיכאילו אוברנוביץ'

בלגרד כידוע לכולנו היא בירתה של סרביה והיא שוכנת בנקודה בה נפגשים שני נהרות: הדנובה והסאווה. זהו גם האיזור בו…
דיוק אלינגטון  פינת טיטו פואנטה

דיוק אלינגטון פינת טיטו פואנטה

דיוק אלינגטון נחשב לאחד מגדולי המוסיקאים של המאה ה-20. במהלך הקריירה הארוכה שלו הוא כתב מאות רבות של יצירות בסגנונות…
שידוכים, מוסיקה וריקודים בפארק העם בצ'נגדו - סצ'ואן

שידוכים, מוסיקה וריקודים בפארק העם בצ'נגדו - סצ'ואן

סצ'ואן הוא חבל ארץ בדרום מערב סין ואני תוהה על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את המילה סצ'ואן? על דובי…
כיכר באן ילצ'יץ' בזאגרב

כיכר באן ילצ'יץ' בזאגרב

זאגרב בירתה של הרפובליקה של קרואטיה, היא עיר עתיקה, מרכז-אירופאית מובהקת בצביונה הטומנת בחובה מעל ל-900 שנות היסטוריה. כיום ידועה…
גלן פינאן - אנדרטת ההיילנדר והרכבת של הארי פוטר

גלן פינאן - אנדרטת ההיילנדר והרכבת של הארי פוטר

גלן פינאן הוא עוד אחד מהמקומות החשובים בהיסטוריה הסקוטית או אם להיות יותר מדויקים, ההיסטוריה העקובה מדם של היחסים בין…