ג'ורג' בסט והשילוש (הקדוש) ממנצ'סטר

שיתוף פוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
ג'ורג' בסט
Public Domain

שנת 1968 היתה שנה סוערת ומרובת אירועים בעולם כולו.
• בתחילת חודש ינואר החלה בפראג התקופה שנודעה אח"כ בשם האביב של פראג.
• בסוף ינואר, אבד הקשר עם הצוללת דקר, קשר שלצערינו לא חודש מעולם והיא שקעה במצולות.
• בויטנאם הלכה המלחמה והסתבכה עם מתקפת חג הטט של כוחות הצפון.
•  בחודש מרץ צהל יוצא לפעולת כראמה והמחיר שאנו משלמים יקר וכואב: 33 הרוגים.
• באפריל נרצח בארה"ב ד"ר מרטין לותר קינג.

 ואז הגיע חודש מאי עם אירוע היסטורי נוסף ולשם שינוי משהו חיובי. היה זה אירוע חשוב ביותר עבור חובבי הספורט בכלל והכדורגל בפרט: ב-29 במאי 1968 נערך באיצטדיון וומבלי גמר גביע אירופה לקבוצות אלופות בין בנפיקה מליסבון לבין מנצ'סטר יונייטד.
בשנת 1968 לא שידרו בארץ אירועי ספורט בשידור חי. כדי לקלוט את שידור המשחק היה צורך לכוון את המקלטים לערוצים הירדניים, המצריים או לאלו של קפריסין. השידורים היו באותה עת בשחור לבן כמובן ולעיתים עם הרבה "שלג". כבר בשעות הצהריים אבי ז"ל בדק את איכות הקליטה מירדן ולאחר שהצליח לקלוט את השידור מהממלכה האשמית, הודיע לי כי הערב אנו צופים במשחק. חוץ מזה הוסיף אבא, המלך חוסיין אולי עשה טעות כשנכנס למלחמת ששת הימים אבל בסך הכל יש לו גם כמה צדדים חיוביים…

מי לדעתך ינצח שאלתי את אבא ואת דבריו אני זוכר עד היום: תראה, אמר לי, בהתקפה של היונייטד משחקים ג'ורג' בסט, דניס לאו ובובי צ'ארלטון. אין קבוצה בעולם שתוכל לעמוד מול ההתקפה הזו אבל כדאי לך לשים לב במיוחד לג'ורג' בסט. אמנם בבנפיקה משחק הכוכב הפורטוגזי אֵאוּזֶבְּיוּ, אבל גם הוא לא יעזור הפעם. מה שאבא לא ידע אז הוא שדניס לאו היה פצוע ולא עלה לשחק.

לאחר שבתום 90 הדקות היתה התוצאה 1:1, הלך המשחק להארכה והסתיים בניצחון היונייטד בתוצאה  4:1  עם שני שערים של צ'ארלטון, אחד של בסט ואחד של בריאן קיד שהיה אז רק בן 19. בין לבין סיפר לי אבא על האסון במינכן בשנת 1958 ועל סר מאט באזבי שהרים את הקבוצה מאשפתות בעשור שחלף מאז אותו אסון.

הנה תקציר המשחק:

 

בובי צ'ארלטון הניף את הגביע האירופי הראשון של היונייטד בדיוק באותו מקום בו עשה זאת בובי אחר, בובי מור, שנתיים לפניו עם הגביע העולמי. עבור ג'ורג' בסט, מדובר היה באחד משיאי הקריירה שלו. באותה שנה הוא זכה בשני פרסים נוספים: תואר כדורגלן השנה באנגליה ובפרס כדור הזהב.

6 שנים לאחר המשחק הזה, עזב בסט את היונייטד ונדד בין מספר קבוצות עד שפרש לטובת חיים אחרים שכללו נשים רבות, מכוניות מהירות, בילויים ואלכוהול. המון אלכוהול. "הוצאתי את כספי על שתיה, נשים ומכוניות מהירות. את השאר סתם בזבזתי", סיכם פעם באירוניה מרירה את אורח חייו. ב-1984 בילה 12 שבועות בבית הכלא אחרי תיגרת שיכורים.
הוא היה אחד השחקנים האהובים ביותר בממלכה המאוחדת וזאת עקב אופיו שהוגדר כ"רוק-אנד-רולי". בסט היה פופולרי לא פחות מהרביעייה הידועה  מליברפול והוא אכן זכה לכינוי "החיפושית החמישית".

אך שנים ארוכות של צריכת אלכוהול מוגזמת נתנו את אותותיהם ובחודש נובמבר 2002 נאלץ בסט לעבור השתלת כבד. 3 שנים מאוחר יותר, ביום 25 בנובמבר 2005, הלך ג'ורג' בסט לעולמו והוא בן 59 בלבד. בין האנשים האחרונים שביקרו אותו בבית החולים, היו בובי צ'ארלטון ודניס לאו, חבריו להתקפה הקטלנית של מנצ'סטר יונייטד בשנים בהן כיכב בה.

ב-22 במאי 2006, ביום הולדתו ה-60 של ג'ורג' בסט וחודשים ספורים לאחר מותו, הוסב שמו של שדה התעופה של בלפאסט ונקרא על שמו "נמל התעופה ג'ורג' בסט". לנו יש את נתב"ג ולאירים יש את נתג"ב…

שלישיית ההתקפה המיתולוגית הזו, בסט – צ'ארלטון – לאו, זכתה בקרב אוהדי היונייטד לשם "השילוש הקדוש של מנצ'סטר" אך בפרסומים רשמיים הסירו לעיתים את המילה "קדוש" על מנת לא לפגוע ברגשותיהם של הנוצרים הדתיים.

ביום 29 במאי 2008, בדיוק 40 שנה לאחר הניצחון ההיסטורי בגמר על בנפיקה ליסבון, הוצב על יד מגרשה של היונייטד – האולד טראפורד, פסל של שלושת חברי השילוש הקדוש ממנצ'סטר. הפסל, פרי יצירתו של הפסל הסקוטי פיליפ ג'קסון (Philip Jackson) הוצב ממש מול פסלו של סר מאט באסבי.

השילוש (הקדוש) ממנצ'סטר
Creative Commons License by Wikimedia

הנה בובי צ'ארלטון נואם בטקס הסרת הלוט, לידו עומד דניס לאו ומהצד משקיף עליהם סר אלכס פרגוסון, מאמן היונייטד באותה עת. כל השלושה כבר אינם ילדים ונאחל להם בריאות טובה ואריכות ימים.

Creative Commons License by Wikimedia

בשנים שחלפו מאז, זכו עוד שתי שלשות של שחקנים לכינוי The United Trinity:
קודם היו אלו ראין גיגס, פול סקולס וגארי נוויל ולאחר מכן היו אלו כריסטיאנו רונאלדו, וויין רוני וקרלוס טבז. אני אשאיר לכל אחד מחובבי הכדורגל להחליט איזו שלישייה היתה הטובה ביותר.

בחזרה לג'ורג' בסט:

כיאה לאליל ההמונים, זכה בסט לככב לא רק במגרש אלא גם בשירי האוהדים. שירי אוהדים הוא ז'אנר מיוחד במינו המוכר לכל מי שנוהג לפקוד את מגרשי הכדורגל. אחד הדברים המאפיינים את הז'אנר הזה הוא שלאף אחד אין זכויות על המילים. על המוסיקה דווקא יש זכויות אך למרות זאת אקו"ם לא משלם על זה תמלוגים…
נורמן גרינבאום (עם שם כזה, לא ניתן לטעות בקשר למוצאו היהודי) הוא אמן אמריקאי, מה שנקרא סינגר סונגרייטר. שירו הידוע ביותר נכתב בשנת 1969 ונקרא Spirits in the Sky. השיר כנראה מאוד מצא חן בעינייהם וערב מאוד לאזניהם של אוהדי היונייטד ובשנת 2015 הוא זכה לעדנה מחודשת, אז חיברו האוהדים ללחן של גרניבאום, מילים קצת שונות.

Going on up to a spirits in the sky…
It's where I'm gonna go when I die…
And when I die and they lay me to rest…
I'm gonna go on the piss with Georgie Best!!!

בסך הכל 4 שורות ומספר הפעמים שחוזרים עליהן, הוא כנראה תוצאה של מספר כוסות הבירה שקדמו לשיר. בנו של ג'ורג' בסט, קאלום, נתן לגרסה הזו את אישורו. כך נשמעים אוהדי היונייטד וכולם מוזמנים להצטרף אליהם…

הנה השיר המקורי לטובת כל מי שמעונין לעשות השוואה בינו לבין שירת האוהדים.

בקיץ 2018 נפתח על יד בלפסאט בית מלון הנושא את שמו של ג'ורג' בסט. ראו נא מה חושבים בעלי המלון על הכדורגלנים הגדולים בעולם:

Creative Commons License by by Albert Bridge

את צעדיו הראשונים עשה ג'ורג'י הילד בצפון אירלנד מולדתו, באצטדיון ווינדזור פארק שבבלפאסט. ביום 22 במאי 2019, יום הולדתו ה-73 של בסט, נחנך פסל שלו על יד איצטדיון הווינדזור פארק. הפסל, פרי יצירתו של הפסל האירי טוני קארי (Tony Currie) ספג ביקורות רבות ורבים טענו כי הוא כלל אינו מזכיר את ג'ורג' בסט. היו כאלו שלעגו וטענו כי הוא מזכיר להם יותר את דמותו של אחד ההלכים הלבנים בסדרה "משחקי הכס"… אך בני משפחתו וחברים של בסט טענו כי בהחלט יש דמיון וכי מבחינתם זה מספיק.
כך נראה הפסל בבלפאסט ולידו שתי אגדות כדורגל צפון איריות: שחקני העבר פאט ג'נינגס (משמאל) וג'רי ארמסטרונג.

Creative Commons License by Liam McBurney

אנגליה נחשבת למולדת הכדורגל ומכיוון שכך, לכדורגל יש חלק נכבד בתרבות האנגלית. אין פלא אם כך שרבים מכוכבי הכדורגל האנגלי זכו להנצחה בצורת פסלים וכפי שראינו, חלקם זוכה לזה עוד בחייהם. רשימה חלקית של פסלי כדורגלנים תמנה את פסלו של טוני אדאמס על יד אצטדיונה של ארסנל, בילי רייט על יד אצטדיונה של וולבס, סטנלי מתיוס בעיר הנלי, בובי מור על יד אצטדיון וומבלי, בובי רובסון על יד אצטדיון סנט ג'יימס בניוקאסל ועוד רבים וטובים אחרים.

ומה אצלינו?

הכדורגלן הישראלי היחיד שידוע לי כי זכה להנצחה כזו הוא נתן פנץ. פנץ שכיכב במכבי תל אביב של שנות ה-40, היה חבר אצ"ל והוא נפל בקרב ביפו בשנת 1948. בשנת 2003 הוצב פסל שלו ביפו ברחוב שנקרא על שמו.

Creative Commons License by Wikimedia

משהו לסיום:
אם כבר הזכרתי את שידורי הטלויזייה הישראלית בשחור לבן, בואו נסיים עם המערכון המיתולוגי הזה:

הרשמה לרשימת דיוור

פוסטים אחרונים

סר וולטר סקוט: הפסל ואתר ההנצחה באדינבורו

סר וולטר סקוט: הפסל ואתר ההנצחה באדינבורו

אדינבורו היא בעייני אחת הערים היפות בעולם. מסתבר כי לא רק אני חושב כך אלא כך חשבו גם בארגון אונסקו…
דטרויט 1967: חום יולי אוגוסט

דטרויט 1967: חום יולי אוגוסט

שנות ה-60 של המאה הקודמת נחשבות על ידי פרשנים רבים לעשור "הפוליטי" ביותר של המאה העשרים. במדינות רבות בעולם התחוללו…
ג'ורג' בסט והשילוש (הקדוש) ממנצ'סטר

ג'ורג' בסט והשילוש (הקדוש) ממנצ'סטר

שנת 1968 היתה שנה סוערת ומרובת אירועים בעולם כולו. • בתחילת חודש ינואר החלה בפראג התקופה שנודעה אח"כ בשם האביב של…
יאמאטו טאקרו וגן שש המעלות

יאמאטו טאקרו וגן שש המעלות

העיר קנזאווה (Kanazawa) שביפן היא בירתו של מחוז אישיקווה שבחבל צ'ובו והיא שוכנת על שפת ים יפן (הים המפריד בין…
ליובליאנה: מזרקת רובה וכיכר העיר

ליובליאנה: מזרקת רובה וכיכר העיר

ליובליאנה, בירתה של סלובניה, היא עיר קטנה, מקסימה וידידותית למבקרים בה כמו גם הסלובנים עצמם. העיר מוקפת בנוף אלפיני, משופעת…
בלגרד: כיכר הרפובליקה ופסלו של מיכאילו אוברנוביץ'

בלגרד: כיכר הרפובליקה ופסלו של מיכאילו אוברנוביץ'

בלגרד כידוע לכולנו היא בירתה של סרביה והיא שוכנת בנקודה בה נפגשים שני נהרות: הדנובה והסאווה. זהו גם האיזור בו…