מחבר: בנצי גורן

בטיולים אותם אני מדריך, אני תמיד משתדל לדבר קצת על גיבורי תרבות של המקומות אליהם אני מגיע. כאשר התחלתי לעסוק בהדרכת טיולים, הדרכתי טיולי משפחות במסלול המוכר והידוע של צרפת, בלגיה והולנד, או ליתר דיוק פריס – ברוז' – בריסל – אמסטרדם. הייתה זו הזדמנות פז עבורי לדבר על (ולהשמיע את) אחד האמנים האהובים עלי:

רקדן גדול מעולם לא הייתי אבל מוסיקה תמיד אהבתי וגם הצפיה בלהקות ריקוד שעושות זאת נכון, מסבה לי הנאה. אהבתי מאוד את הסרטים לילות לבנים, כל הג'אז הזה, ברבור שחור, הריקוד האחרון של מאו ועוד לא מעט סרטים העוסקים בתחום הריקוד. סגנונות מוסיקליים וכן גם ריקודים שונים, מזוהים עם עמים ולאומים שונים בעולם. המוסיקה והריקודים

אחד המקומות היפים בבלגרד בירת סרביה הוא פארק קלימגדן. הפארק ממוקם על צוק בגובה של 125 מטר ממש מעל נקודת המפגש של שני הנהרות העוברים בעיר, נהר הדנובה ונהר הסאווה. נהר הסאווה מגיע מסלובניה וזורם דרך קרואטיה לאורך הגבול עם סרביה ובוסניה, ונהר הדנובה המגיע לבלגרד מהונגריה שבצפון. מקור השם "קלימגדן" הוא בשפה הטורקית: זהו

ההיסטוריה האמריקאית מלאה בסיפורים על עוותי דין. העוותים הם לשני הצדדים: פעם לחומרא ופעם לקולא (אין כאן שגיאת כתיב…), הכל תלוי כמובן בזהותו של הנאשם או הנאשמים. כאשר על כיסא הנאשמים ישב אדם שחור או מהגר, הוא נידון בדרך כלל לכף חובה וכאשר הנאשם היה אדם לבן, הוא נהנה מהקלה בדינו. יש בדברים שלי אולי