הפגנות ומחאה: צבעים ותמונות

שיתוף פוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
מחאה בירושלים
צילום: עודד בלילטי לסוכנות AP

הימים הם ימי מחאה במדינתנו, ימים של הפגנות בירושלים, על הגשרים, בתל אביב ובקיסריה. המחאה נמצאת בכותרות העיתונים ופותחת את מהדורות החדשות.
נושאים הקשורים למחאה, תמיד עניינו אותי לא רק מהסיבה החברתית והפוליטית אלא מכיוון שתנועות מחאה תמיד הביאו איתם גלים של יצירה בתחומי האמנות השונים: קולנוע, תאטרון ומוסיקה ותמיד היתה לי חיבה מיוחדת לז'אנר הזה של שירי מחאה. ב-3 השנים האחרונות מאז שהאתר שלי עלה לאוויר, כתבתי על כמה וכמה אירועי מחאה אשר חלקם גם גלש לאלימות והפך מהפגנות להתפרעויות של ממש: המהומות בלוס אנג'לס ב-1965, המהומות בדטרויט בשנת 1967, ההפגנות בשיקגו ב-1968, מהומות סווטו בדרום אפריקה בשנת 1976 והפגנת האפודים הצהובים בפריס.

מחאה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות: הפגנות, שביתות שונות (שביתת שבת, שביתת רעב), סרוב לשלם מיסים או סרוב לקבל שירותים מסוימים מהשלטון.
אחד האנשים שהרבה לכתוב על זכותם וחובתם של האזרחים למחות, היה האמריקאי הנרי דייויד ת'ורו (Henry David Thoreau) שהיה משורר, סופר והוגה דיעות. הוא עשה זאת בספרו "אי ציות אזרחי" (Civil Disobedience).

הנרי דייויד ת'ורו
ת'ורו וספרו. התמונות מויקיפדיה.

ת'ורו קרא לפרוץ את גבולות ההתנגדות המקובלים בדמוקרטיה וזאת מבלי לגלוש לאלימות. הרבה שנים לאחר שכתב את הדברים, אימצו מספר חוגי אופוזיציה והתנגדות את תורתו של ת'ורו ופעלו על פיה. הבולטים בין אלו שעשו זאת היו מהטמה גנדי שנאבק למען עצמאות הודו ומרטין לותר קינג שנאבק למען שיוויון זכויות לשחורים. ת'ורו עצמו אשר היה מהמתנגדים לעבדות, הפסיק לשלם מיסים כצעד של מחאה וכתוצאה מכך נעצר ונכלא (1846). מעבר לכך שהטיף למחאה שאינה אלימה, הוא הטיף למעורבות חברתית ואזרחית המושתתת על עקרונות הצדק והמוסר. ת'ורו ידוע גם בפעילותו להברחת עבדים ממדינות הדרום, צפונה.

כך כתב ת'ורו בהתייחסו גם לעבדות:

"כשהחלק השישי מאוכלוסיה של מדינה שקיבלה על עצמה להיות מפלט החופש, הם עבדים, וכשארץ שלמה שטופה וכבושה שלא בדין על ידי צבא נוכרי וכפופה למשפט צבאי, אני סבור כי הגיעה השעה שבה מצווים האנשים הישרים למרוד ולשדד את המערכות… הכל מודים בזכות למהפכה; כלומר, בזכות להפר אמונים לממשלה ואף להתקומם לה בשעה שעריצותה ואזלת ידה גדולות מנשוא".
מחאות שונות בארץ ובעולם, מזוהות בין היתר עם צבעים שונים.
אין ספק שצבע ההפגנות הנוכחיות הוא שחור וזאת עקב ריבוי הדגלים השחורים אותם בחרו המגינים להניף.

מהיכן נולד הרעיון של דגל שחור?

היסטוריונים מצביעים על הפגנת המובטלים בפאריס ב-9 מארס 1883 בהובלתו של הפעיל החברתי לואי מישל, כהופעת הבכורה של הדגלים השחורים. המפגינים צעדו אז ברחובות פריס תוך כדי שהם קוראים "לחם, עבודה" ובהמשך בזזו בתי מאפה וחנויות נוספות. מאז משמש הדגל השחור כסמל ההתנגדות ללאומיות ולעריצות. בעוד שדגל לבן מסמל כניעה, הדגל השחור מסמל את ההפך המוחלט מכך.
כך כתב הסוציולוג והאנתרופולוג האמריקני ד"ר הווארד ארליך, בספרו "להמציא מחדש את האנרכיה":
"מדוע דגלנו הוא שחור? שחור הוא ביטוי מובהק של התרסה. הדגל השחור הוא התרסה כלפי כל שאר הדגלים. הוא התרסה כלפי הלאומיות, התרסה המציבה את הגזע האנושי כנגד עצמו ומכחישה את אחדות האנושות. השחור משדר זעם ומרמור כלפי כל הפשעים הדוחים נגד האנושות שבוצעו בשם הנאמנות למדינה זו או אחרת. הזעם וההתרסה מכוונים להשפיל את הבינה האנושית המשתמעת ביומרה, בצביעות ובהתחכמות הזולה של ממשלות"…

צילום: מנחם כהנא AFP
צילום: יובל איטח

הצבע השחור שימש גם את תושבי הדרום באחת המחאות שלהם נגד הממשלה בגין אוזלת ידה בירי מרצועת עזה.
בואו נחזור כמה שנים לאחור אל שנת 2005: בקיץ אותה שנה הוציא צה"ל אל הפועל את תכנית ההתנתקות. בשנה שקדמה לכך מלאה הארץ בהפגנות נגד התכנית, הפגנות שהצבע ששלט בהן היה הצבע הכתום: דגלים, שלטים וחולצות.

צילום: משה מילנר
צילום: פלאש 90

בואו נראה מה קרה מבחינת צבעי המחאה במדינות אחרות בעולם.

בחודש פברואר 1986 לאחר ששלט בפיליפינים למעלה מ-20 שנה בהן השליט במדינה משטר צבאי, דיכא זכויות אדם, הגביל את חופש העיתונות ורדף את מנהיגי האופוזיציה, הכריז פרדיננד מרקוס על בחירות. מי שהתמודדה מולו היתה קורסון (קורי) אקינו, אלמנתו של מנהיג האופוזיציה בנינו אקינו שנרצח ב-1983 כשנחת בפיליפינים בשובו מגלות. בסיום הבחירות, כל אחד מהצדדים הכריז על נצחונו אך על פי ספירת הקולות של ארגון עצמאי, נצחה הגברת אקינו. במילים אחרות: מרקוס זייף את תוצאות הבחירות.
כתוצאה מכך יצאו מיליונים בפיליפינים להפגנות תוך כדי שהם נושאים אתם דגלים צהובים אשר נתנו להפגנות אלו את השם "המהפכה הצהובה". בסופו של דבר נמלט מרקוס מהמדינה, הגברת אקינו הפכה לנשיאה והיו שכינו אותה האלמנה בצהוב.

קורי אקינו
הצילום מאתר The Manila Times

הצלחתה של המהפכה הצהובה בפיליפינים, נתנה את ההשראה לצבע הצהוב בו עשו שימוש המפגינים בהונג קונג 28 שנה מאוחר יותר, בשנת 2014. אז הפגינו למען זכות בחירה אמיתית לכל אזרח וזאת לאחר שהסינים רצו לעשות רפורמות בשיטת הבחירות בהונג קונג ולהקטין את השפעת הציבור. כל המפגינים ענדו אז סרטים צהובים וקשרו סרטים צהובים ברחבי העיר. כמו כן עשו שימוש במטריות צהובות כדי להתגונן בפני גז הפלפל בו השתמשה המשטרה כדי לפזר את ההפגנות.

מטריות צהובות
צילום: Kin Cheung AP
צילום: May James HKFP

במדינות רבות יש לצבעים גם משמעויות פוליטיות.
בעוד מספר חודשים יערכו בארה"ב הבחירות לנשיאות ואנו שוב נשמע בחדשות את המושגים "מדינות אדומות" ו"מדינות כחולות". הצבע האדום בארה"ב מייצג את הרפובליקנים והצבע הכחול את הדמוקרטים. מועמדים משני המחנות נמנעים מללבוש צבעים הקשורים למפלגה היריבה.

המחאה בתמונות

מחאות והפגנות שונות בעולם הם כר פעולה נרחב לצלמים וחלק מצילומי העיתונות המפורסמים ביותר, לקוחים ממחאות והפגנות. אין לי ספק כי הצילום של עודד בלילטי (תמונת הנושא בפוסט) בו נראה המפגין נמרוד גרוס כורע ומניף את דגל המדינה תוך כדי שזרם המכת"זית מעליו, זו תמונה שתיכנס לפנתיאון.
עוד צילום מחאה מהידועים הוא זה של ג'ף ווידנר (Jeff Widener): האיש העומד מול הטנק בכיכר טיאננמן בסין בשנת 1989. התמונה זכתה לשם The Tank Man.

The Tank Man by Jeff Widener

תמונה ידועה נוספת צולמה על ידי הצלם ברני בוסטון (1933-2008 Bernie Boston) בזמן הפגנה נגד מלחמת וייטנאם מול הפנטגון: מפגינים מכניסים פרחים לקני הרובים של השוטרים.

פרחים בקנה
פרחים בקנה. צילום: Bernie Boston

הנה תמונה נוספת מאותה הפגנה (Marc Riboud 1923-2016). לו הייתי צריך לבחור תמונה הממחישה את האמרה כי "תמונה אחת שווה אלף מילים", התמונה הזו לבטח היתה אחת המועמדות.

צילום: Marc Riboud

בשנת 2013 נערכו בטורקיה הפגנות כנגד הממשלה. מה שהחל כהפגנות שקטות, הפך להתפרעויות כאשר שוטרים ניסו לפזר את המפגינים עם גז מדמיע. הצלם עוסמן אורסה צילם (עבור סוכנות רויטרס) את אחד השוטרים מרסס בגז מדמיע מפגינה צעירה בשם סיידה סונגר. התמונה זכתה לשם "האישה באדום" כפראפרזה על תמונתה הידועה של קלי לה ברוק בסרטו של ג'ין וויילדר. ואם אנחנו כבר בענייני קולנוע, היו כאלו שנתנו לתמונה הזו את השם "היפה והחיה".

האישה באדום
האשה באדום. צילום : Osman Orsa – Reuters

בשנת 2016 במדינת לואיזיאנה בדרום ארה"ב, נורה אלטון סטרלינג למוות על ידי שוטרים מטווח קצר. סטרלינג היה שחור כמובן וכצפוי הדבר עורר הפגנות של ארגון Black Lives Matter . באחת ההפגנות צולמה התמונה שזכתה לשם "האשה בשמלה". שימו לב כיצד הבחורה השחורה (Ieshia Evans) ניצבת בגאון ובשלווה מול שני השוטרים החמושים מכף רגל ועד ראש ומיישירה אליהם מבט ללא חשש.

האישה בשמלה
האישה בשמלה. צילום: Jonathan Bachman

כך נכתב בעיתונות האמריקאית על התמונה:

“This is a legendary picture. It will be in history and art books from this time.”

לסיום קצת מוסיקה

את "מחכים למשיח" כתב שלום חנוך בשנת 1985 בעקבות ההסתבכות בלבנון ועל רקע המשבר הכלכלי שפקד אותנו באותה תקופה. 35 שנים חלפו מאז ונראה לי כי מדינת ישראל עדין מחכה למשיח שיושיע אותה ואותנו.
כך כתב שלום חנוך:

יושבים שעות
מחכים שמשיח יבוא
משיח איש מפתח
ידו בכל ויד כל בו
ענן סמיך
וירוחם ממצמץ בשפתיו
יהודה מסתכל בשעון
ומפלבל בעיניו
משרד בצפון
ארציאלי בע"מ יועץ
אחר הצהריים
ובחוץ העולם מתרוצץ
לוחץ זמזם עונה
תביאי לנו קפה.

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן…

שתיקה כללית
חמישה אנשים מתוחים
הדלת נפתחת
וירדנה כולה חיוכים
השחור ליהודה
התה לארציאלי הבן
ירדנה יוצאת
עזרא לא מפסיק לעשן
הנה כי כן מתחלפת
שעה בשעה
זקן ארציאלי יודע
שהוא לא טעה
נוטף זיעה ומרעים
בקולו על הבן.

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן…

פעמון הכניסה
מנסר את אוושת המזגן
מקפיץ את ירוחם לדלת
חותך בעשן
ארציאלי הבן
מסתכל על אביו מהצד
ובפתח מתגלה
שוטר עם הכובע ביד
ויהודה אומר
משהו בטח קרה
אומר לו ירוחם
סתם לא שולחים משטרה
אומר השוטר הייתה תאונה.

ולכן משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן…

תאונה למי
שואל ארציאלי הבן
תאונה למדינה
עונה השוטר המסכן
הבורסה נפלה
אנשים קופצים מהגג
גם משיח קפץ
והודיעו שהוא נהרג
הכל אבוד
בוכה עזרא דהן הקבלן
משיח בשמיים
ואנחנו בלי הכסף כאן
וירדנה היפה ממלמלת
זה לא יתכן.

משיח לא יבוא
משיח גם לא יטלפן…

דצמבר המר
זעקו כותרות בעיתון
ושר האוצר נתן במבט ראיון
הציבור מטומטם
ולכן הציבור משלם
מה שבא בקלות
באותה הקלות יעלם
האזרח הקטן
נאלץ לשלם בגדול
ואותי מעניינת
ירדנה יותר מהכל
הולך למילואים
וסופר את הכסף שאין.

ומשיח לא בא
משיח גם לא מטלפן…

כן, כן משיח גם לא מטלפן.

הרשמה לרשימת דיוור

פוסטים אחרונים

1966: הביטלס במזרח אסיה

1966: הביטלס במזרח אסיה

שנות ה-60 של המאה הקודמת היו שנים סוערות ביותר והן הביאו לתמורות ושינויים במקומות רבים בעולם. במדינות רבות התחוללו בעשור…
פרחי הירושימה וקרן אדיתה & איירה מוריס

פרחי הירושימה וקרן אדיתה & איירה מוריס

למרות עשרות השנים הרבות שחלפו מאז הסתיימה מלחמת העולם השניה, שמה של הירושימה עדין מעביר בנו צמרמורת וזאת בגלל אירועי…
טקאיימה: שוק הבוקר ושבעת אלי המזל

טקאיימה: שוק הבוקר ושבעת אלי המזל

אחת הערים החביבות עלי ביפן היא טקאיימה. מדובר בעיר לא גדולה במושגים יפניים (כ-90 אלף תושבים) אך היא בהחלט מסוג…
הפגנות ומחאה: צבעים ותמונות

הפגנות ומחאה: צבעים ותמונות

הימים הם ימי מחאה במדינתנו, ימים של הפגנות בירושלים, על הגשרים, בתל אביב ובקיסריה. המחאה נמצאת בכותרות העיתונים ופותחת את…
סראייבו - מלחמה, סביל וספורט

סראייבו - מלחמה, סביל וספורט

מאז שנסעתי לראשונה ליוון לפני שנים רבות, פיתחתי חיבה עמוקה לאזור הבלקן ויש לכך כמה וכמה סיבות טובות. זהו איזור…
רומל, המינגוויי והנסיך כספיאן: טיול בעמק הסוצ'ה והאלפים היוליאניים

רומל, המינגוויי והנסיך כספיאן: טיול בעמק הסוצ'ה והאלפים היוליאניים

סלובניה היא אחת המדינות בהן יותר נהניתי לטייל ולהדריך בשנים האחרונות. מדובר במדינה שהיא פנינה של ממש. זו מדינה שהתברכה…
x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים.רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.

error: Content is protected !!
גלילה למעלה

קבלו עדכונים וחדשות למייל

הירשמו לרשימת הדיוור והבטיחו לעצמכם קבלת עדכונים