טופולה – מקום מנוחתם של מלכי סרביה ויוגוסלביה

שיתוף פוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

אם ניסע מבלגרד קצת למעלה מ-90 ק"מ דרומה (מומלץ בדרך לבקר בהר AVALA), נגיע לעיר בשם טופולה, עיר שהיא בעלת חשיבות עצומה בהיסטוריה הסרבית. בטופולה נמצא אחד האתרים שהוא לדעתי מהקסומים ביותר במדינה.

טופולה נמצאת בחבל שומדיה אשר במרכז סרביה, אזור פורה מאוד מבחינה חקלאית ובדרכנו לשם נראה הרבה כרמים, שדות תירס וכפרים קטנים הפזורים לאורך הדרך.  טופולה היא עיר די קטנה: בסך הכל כ-25 אלף תושבים בכל האזור ונשאלת השאלה אם כך, מדוע היא כל כך חשובה לסרבים?

כאן עלינו לחזור במנהרת הזמן קצת למעלה מ-200 שנה לאחור, לתקופה בה סרביה נשלטה עדיין על ידי האימפריה העות'מאנית. מכיוון שהסרבים הם עם קשה עורף ותמיד התנגדו לשלטון זר, המרידות לא פסקו שם בכל תקופת השלטון העות'מאני. בשנת 1804 פרץ בסרביה מרד קשה אשר העלה לכותרות את מי שנחשב עד היום לאחד הגיבורים הלאומיים החשובים שלהם: ג'ורג' קרג'ורג'ביץ, או כמו שהוא מוכר גם "ג'ורג' השחור". ג'ורג' השחור הנהיג אישית את כוחות המורדים במספר רב של קרבות ובעקבות מלחמתו בטורקים הקים מחדש את הישות המדינית הסרבית עד שהמרד דוכא בשנת 1813. ג'ורג' השחור היה דמות נערצת לא רק על הסרבים אלא גם על נפוליאון בונופרטה. וכאן אנו חוזרים לטופולה: זה המקום שבו נולד ג'ורג' השחור ושם נבחר על ידי הסרבים להוביל אותם באותו מרד חשוב.

ג'ורג' השחור. התמונה מויקיפדיה.

בשנת 1903 עלה לשלטון בסרביה (שכבר הייתה אז מדינה עצמאית לאחר שהעותומנים גורשו משם בסוף המאה ה-19) המלך פטר הראשון. המלך החליט כי עליו להקים כנסייה אשר תשמש גם כאחוזת קבר של בני משפחת המלוכה. מכיוון שפטר הראשון היה מצאצאיו של ג'ורג' השחור, המקום בו בחר להקים את הכנסייה ואחוזת הקבר הוא טופולה, על גבעה המוכרת בשם "גבעת אופלנץ".

כאשר נגיע לגבעת אופלנץ, נעלה מהחנייה במעלה הגבעה כמה עשרות מטרים ונגיע תחילה אל הבית בו התגורר המלך פטר הראשון ליד הכנסייה, בזמן עבודות הבנייה. ההגדרה המדויקת יותר למקום היא צריף ויש משהו בצניעות של המקום המזכירה לי את הצריף של בן גוריון בשדה בוקר.

השביל המוביל לבית המלך. צילום: אלי ממן.

המקום משמש היום כמוזיאון המנציח את זכרם של בני משפחת המלוכה. ניתן לראות שם על הקירות ציורי פורטרטים שלהם וכן מתנות שקיבלו מאישים שונים במהלך שנות מלכותם.

ביתו של המלך פטר הראשון. צילום: אלי ממן.

אחת המתנות היותר מעניינות היא מתנה אשר קיבל המלך אלכסנדר הראשון (בנו של פטר הראשון) בשנת 1924 מהפטריארך של ירושלים, דמיאן: מדובר ביצירה העשויה מאם הפנינה (דר – לפותרי התשבצים שבינינו) המתארת את הסעודה האחרונה של ישו.

Photo by Nemanja Cabric

המלך אלכנסדר הראשון נרצח בשנת 1934 ובין האורחים הרבים אשר באו לחלוק לו כבוד בהלווייתו, היה גם הרמן גרינג, מפקד חיל האוויר הגרמני (הלופטוואפה) ומראשי משטרו של אדולף היטלר. גרינג שהיה אספן אמנות ידוע (ושודד יצירות ידוע לא פחות), התרשם מאוד מהיצירה ורשם אותה בפנקסו. כמה שנים מאוחר יותר בזמן מלחמת העולם השנייה, ליתר דיוק ביום 6 באפריל 1941, פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה. הרמן גרינג זכר את מה שרשם בפנקס כמה שנים קודם לכן ודאג שהיצירה הזו תגיע לאוסף הפרטי שלו. בשנת 1947 בהחלטת בית משפט בינלאומי (לאחר שגרינג כבר היה בעולם שכולו טוב), הוחזרה היצירה הזו לטופולה.

מבין כל המוצגים במקום, בהם כתרה של המלכה וחרבו של המלך (מוזהבת ומשובצת יהלומים), כדאי לשים לב למסמך בעל חשיבות היסטורית: הכרזת המלחמה של האימפריה האוסטרו-הונגרית על סרביה בעקבות ההתנקשות של בחור סרבי בשם גברילו פרינציפ ביורש העצר האוסטרו-הונגרי. הנסיך פרנץ פרדיננד נרצח ביום 28 ביולי 1914 בזמן שביקר בסראייבו והמלחמה שפרצה בעקבות הרצח הזה, הפכה בהמשך למלחמת העולם הראשונה.

מביתו של פטר הראשון נמשיך לביקור בכנסייה.

בניית הכנסייה החלה בשנת 1910 אך הופסקה בשנת 1912 בגלל המלחמות שפרצו באזור: שתי מלחמות הבלקן ולאחריהן מלחמת העולם הראשונה. רק לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה התחדשה הבניה. לאחר סיום מלחמת הבלקן השניה בשנת 1913, הייתה תכניתו של המלך להנציח על קירות הכנסייה את שמות החילים והקצינים הסרביים שנפלו במלחמות הבלקן, אך אז פרצה מלחמת העולם הראשונה ועקב הקורבנות הרבים שנפלו בה, הוחלט לשנות את התכניות: ההחלטה החדשה הייתה כי קירות הכנסייה יהיו מקושטים בפסיפסים המהווים מעין רפרודוקציות של ציורי הקיר היפים ביותר של האמנות הסרבית בימי הביניים. עותקים מ -60 כנסיות ומנזרים מימי הביניים של סרביה הובאו לכנסיית סנט ג'ורג' באופלנץ, אך המלך לא זכה לראות את סיום הפרויקט: פטר הראשון הלך לעולמו בשנת 1921 ומי שהביא את הפרויקט לידי סיום הוא בנו שמלך אחריו: אלכסנדר הראשון אותו כבר הזכרנו קודם.

כנסיית סיינט ג'ורג'. צילום: אלי ממן.

הכנסייה הנושאת את שמו של סיינט ג'ורג' (גיאורגיוס הקדוש שהציל את הנערה משיני הדרקון) נראית מבחוץ ככנסייה צנועה למדי. המראה החיצוני שלה, אינו מכין אותנו ליופייה הפנימי הבלתי ניתן לתיאור ממש: תקרת הכנסייה, קירותיה והקריפטה מקושטים ב-725 יצירות אמנות שנוצרו על ידי מיליונים רבים של יחידות פסיפס והעושר של  הצבעים הוא בלתי נתפס ממש.

הציור בכניסה לכנסייה: גיאורגיוס מכניע את הדרקון. צילום: בנצי גורן.

 

בקומת הכניסה לכנסייה יש שני קברים: האחד של המלך פטר הראשון שהחליט על הקמת המקום והקבר השני הוא של ג'ורג' השחור, אשר בזכותו הוחלט על הקמת הכנסייה בטופולה. יש לציין כי לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמה לראשונה ממלכת יוגוסלביה ופטר הראשון הפך למלך הראשון של הממלכה החדשה.

היופי של המקום ממש לא עובר בצילום אך אני בכל זאת מציע ללחוץ על התמונות כדי להגדיל אותן מעט:

הפסיפסים בכנסייה. צילום: אלי ממן.
הפסיפסים בכנסייה. צילום: אלי ממן.
קברו של המלך פטר הראשון. צילום: בנצי גורן.

לאחר שנסיים להתפעל מיופייה של קומת הכניסה ומהעושר האומנותי של המקום, נרד במדרגות לקריפטה שם נמצא בית הקברות המלכותי.

המראה בכניסה לקריפטה. צילום אלי ממן.

מבין 725 יצירות האמנות אשר בכנסייה, 212 הן בקריפטה אשר בה 41 קברים של בני משפחת המלוכה. 29 קברים כבר תפוסים וה-12 האחרים מיועדים לבני משפחת המלוכה אשר עדין בחיים אך לאחר הגיעם ל-120, שם יהיה מקום מנוחתם.
למרות הפאר הרב המאפיין את המקום, יש לציין כי מה שמאפיין את הקברים הוא פשטות רבה של המצבות.

הקברים בקריפטה. צילום: אלי ממן.
הקברים בקריפטה. צילום: אלי ממן.

הפעם האחרונה בא הובא למנוחות במקום אחד מבני משפחת המלוכה, הייתה בשנת 2013. היה זה המלך פטר השני, המלך השלישי בשושלת ובנו של אלכסנדר הראשון אשר בשנת 1970 הלך לעולמו באילינוי, נקבר שם ובכך היה למלך האירופי היחיד שנקבר אי פעם בארה"ב. המלך גורש מהמדינה בשנת 1941 וחי מאז ועד יום מותו בגלות, אך זהו כבר נושא לפוסט אחר. בשנת 2013, הוצאה גופתו מקברה באילינוי והובאה לקבורה ממלכתית בטופולה, לצד בני משפחתו.

כמו תמיד, לסיום קצת מוסיקה: החצוצרן ומוסיקאי הג'אז הסרבי דושקו גויקוביץ (Duško Gojković) ינגן לנו את I'll Close My Eyes.

הרשמה לרשימת דיוור

פוסטים אחרונים

כיכר באן ילצ'יץ' בזאגרב

זאגרב בירתה של הרפובליקה של קרואטיה, היא עיר עתיקה, מרכז-אירופאית מובהקת בצביונה הטומנת בחובה מעל ל-900 שנות היסטוריה. כיום ידועה העיר בעולם במורשתה ההיסטורית אותה היא מטפחת בקפידה באירועי העסקים והספורט החשובים שהיא מקיימת ומארחת אך מעל לכל – בהכנסת האורחים הנהדרת שמפגינים תושביה כלפי התיירים המגיעים לעיר. אולם לא תמיד הייתה העיר כזו. סמלה המוכר של העיר

קרא עוד »

גלן פינאן – אנדרטת ההיילנדר והרכבת של הארי פוטר

גלן פינאן הוא עוד אחד מהמקומות החשובים בהיסטוריה הסקוטית או אם להיות יותר מדויקים, ההיסטוריה העקובה מדם של היחסים בין הסקוטים לשכניהם מדרום – האנגלים. בואו נחפור קצת בנבכי ההיסטוריה הסקוטית וניגע קצת בגיאוגרפיה ובפסולוגיה (תורת הפסלים – המצאה שלי 🙂 ) של המקום. מומלץ להמשיך לקרוא תוך כדי לגימת ויסקי סקוטי… היכן נמצא גלן

קרא עוד »

טירת אורקהארט בסקוטלנד

חמת חלילים, פאבים, האגיס (לא, לא הטיטולים: המאכל), מזקקות וויסקי, גברים בקילט (חצאיות משובצות), מזג אוויר הפכפך וטירות, המון טירות, אמנם נחשבים לסממנים הלאומיים הרשמיים פחות או יותר של סקוטלנד, אך המפלצת מלוך נס (או "נסי", כפי שהיא מכונה בפי מעריציה) מזוהה עם סקוטלנד לא פחות משאר הסמלים שהזכרתי. כך שאם מבקרים בסקוטלנד, באופן טבעי חובה

קרא עוד »

פסל פרשרן בליובליאנה

ליובליאנה בירתה של סלובניה היא אחת מערי הבירה הקטנות ביותר באירופה. כמו בהרבה ערים קטנות אחרות, גם בליובליאנה יש קסם מיוחד ובהחלט ניתן לומר כי זו עיר עם נשמה. ניתן לחוש זאת בקלות אם נטייל בין בתי הקפה והגלריות הרבות בסמטאות העיר העתיקה, בשוק שליד גשר הדרקונים, למרגלות הטירה ולאורך נהר הלובליאניצה החוצה אותה. כל אלו בתוספת סגנון

קרא עוד »

שנת החזיר הסינית

ביום 5 בפברואר יציינו במקומות רבים בעולם את ראש השנה הסיני. פרט לחגיגות שיערכו כמובן בסין, הן יערכו גם בכל הרבעים הסיניים (Chinatown) הפזורים בעולם ואם ניקח בחשבון שלמעלה מ-50 מיליון סינים חיים מחוץ לסין, הרי שיש הרבה מאוד כאלו. זהו החג החשוב ביותר בשנה ליותר מרבע מאוכלוסיית העולם. אמנם החג נקרא "ראש השנה הסיני"

קרא עוד »

מקדש הבודהה הגדול בקמאקורה

קמאקורה היא עיר השוכנת במחוז קנאגאווה על גדות מפרץ סגאמי, במרחק של כ-70 ק"מ דרומית לטוקיו. במונחים יפנים קמאקורה אינה עיר גדולה: בסך הכל כ-170,000 תושבים אולם היא חשובה מאוד מבחינה היסטורית. לא תמיד נמצאת קמאקורה על מפת הטיולים של המטיילים הישראלים ואולי הפוסט הזה יצליח לעשות לה קצת פרומו… היום ידועה קמאקורה בעיקר בשל פסל

קרא עוד »