טוקיו: ניהונבאשי והאריות של מיצוקושי

שיתוף פוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גשר ניהונבאשי
Creative Commons License by Wikimedia

רובע ניהונבאשי בטוקיו הוא איזור עסקי הנמצא בין רובע הקניות היוקרתי של גינזה מדרום לבין רובע האלקטרוניקה והגאדג'טים אקיהברה שמצפון לו.

ניהונבאשי החל להתפתח בתחילת המאה ה-17 (1603) לאחר שבמקום הוקם גשר (הנושא את אותו שם: ניהונבאשי – גשר יפן) מעל אחד היובלים הנשפכים לנהר הסומידה החוצה את טוקיו. גשר העץ הווה באותן שנים את שער הכניסה לטוקיו (שאז נקראה אדו – Edo) וכבר אז החל האזור להתפתח כאיזור מסחרי. זה היה גם מקום מושבו הראשון של שוק הדגים הידוע של טוקיו אשר שנים אחר כך עבר לאזור צוקיג'י.

הגשר סימן את תחילתן של חמשת דרכי הדואר המפורסמות אשר חיברו את אדו עם המחוזות השונים במדינה.
השנים חלפו וגשר העץ שנבנה שם כבר מזמן אינו קיים לאחר שחרב ברעידות אדמה שונות שפקדו את האיזור. גשר האבן הנוכחי (בתמונת הנושא) נבנה בשנת 1911 ועד היום הוא נושא  מספר צלקות, זכר להפצצה האמריקאית הקשה שספגה טוקיו במלחמת העולם השנייה בימים 9 & 10 במרץ 1945. עד היום נחשבת ההפצצה ההיא לאחת מפשיטות האויר הקשות בהיסטוריה.

שיחזור נפלא של גשר העץ ניתן לראות במוזיאון אדו המציג את ההיסטוריה של טוקיו וכמו שהגשר שימש ככניסה לעיר, כך גשר העץ המשוחזר במוזיאון הוא שביל  הכניסה לאולם התצוגה.

הגשר המשוחזר במוזיאון אדו. צילום: בנצי גורן.

מכיוון שלגשר ניהונבאשי היה תפקיד חשוב בהתפתחותה של העיר, אמנים רבים ציירו אותו מזוויות שונות ובמצבים שונים. ציוריו של האמן אוטגאווה הירושיגה (1797-1858 Utagawa Hiroshige) אהובים עלי במיוחד והנה שניים מהם.

הירושיגה: שלג על גשר ניהונבאשי

 

הירושיגה: גשר ניהונבאשי לאחר השלג

גשר ניהונבאשי המשיך להיות נושא מצויר גם לאחר שנבנה גשר האבן הנוכחי. הנה ציור משנת 1940 של האמן היפני האסואי קוואסה (Hasui Kawase 1883-1957):

קוואסה: גשר ניהונבאשי

ערים רבות בעולם החליטו כי אתרים היסטוריים חשובים במיוחד הנמצאים בשטחן, יהוו את נקודת הקילומטר אפס: הנקודה ממנה נמדדים המרחקים השונים. גשר ניהונבאשי הוא נקודת הקילומטר אפס בטוקיו ויש ציון על כך במקום.

ציון קילומטר אפס על גשר ניהונבאשי
Creative Commons License by Wikimedia

שלטי הכביש השונים המציגים את המרחק ממקומות שונים במדינה עד לטוקיו, מציינים למעשה את מספר הקילומטרים עד לגשר ניהונבאשי.
גם אצלינו בארץ הקודש יש נקודת קילומטר אפס והיא נמצאת בשער יפו בירושלים.
אחד מבתי העסק הידועים הנמצאים ברובע ניהונבאשי, הוא בית הכלבו מיצוקושי (Mitsukoshi). היום מיצוקושי היא רשת גדולה של בתי כלבו שכבר יצאה מזמן מגבולותיה של יפן  אך בתחילת דרכה (1673) מדובר היה על בית עסק למכירת בגדי קימונו שעובדיו עסקו במכירה מבית לבית. רק 10 שנים לאחר מכן נפתחה החנות הראשונה שלהם ובשנת 1904 הפכה החנות לכלבו הראשון ביפן ונפתח הסניף ברובע ניהונבאשי. היום ניתן לומר כי חנויות מיצוקושי הן המייסי'ס או אם תרצו הגאלרי לאפייט של טוקיו כאשר יש להם כבר סניפים בטייוואן, הונג קונג, סין, קוריאה, איטליה וארה"ב.

בנין מיצוקושי בניהונבאשי
Creative Commons License by Wikimedia

כאשר מטיילים בטוקיו, קל מאוד לזהות השפעות של המערב: כך למשל נבנה מגדל טוקיו (Tokyo Tower) המשמש לתקשורת, בדמותו של מגדל אייפל בפריס (רק מעט גבוה יותר) וכך בתחנת הרכבת המאמאצוקו (Hamamatsucho) אנו נראה פסל קטן של ילד משתין, ממש כמו ה-Manneken Pis בבריסל בירת בלגיה.
אחד מסמליה של רשת מיצוקושי הוא שני האריות המוצבים בכניסה לחנות שלהם וההשראה היא כמובן ארבעת האריות הניצבים מאז 1867 בכיכר טרפלגר בלונדון למרגלות העמוד הנושא בגאון את דמותו של האדמירל נלסון.

האריות בשער הכניסה. התמונה מאתר מיצוקושי.

מי שהזמין את שני פסלי הברונזה לכניסת בית הכלבו היה אוסוקה היבי (Ousuke Hibi), מנכל רשת מיצוקושי בתחילת המאה ה-20 והאירוע החשוב שלכבודם הוזמנו היה פתיחת האגף החדש בחנות. האמנים אצלם הוזמנה העבודה היו שני פסלים בריטים מריפילד וברטון (Merrifield and Barton) שעבדו על היצירה 3 שנים ובשנת 1914, הוצבו האריות בכניסה.

בשנים הקשות של מלחמת העולם השניה, סבלה יפן ממחסור חמור בחומרי גלם. במצוות מפקד חיל הים היפני, הוסרו בשנת 1941 שני הפסלים מכניסת בית הכלבו ונלקחו להתכה לטובת תעשיית הנשק כפי שנעשה עם פסלים אחרים. כולם היו בטוחים כי האריות לא ישובו יותר למקומם אך באורח פלא, נמצאו שני האריות בשנת 1946 כשהם זרוקים באחת הפניות של מקדש יאסוקוני (Yasukuni) שבעיר. מסיבה שאינה ברורה, הם לא הגיעו לכבשן וכמובן שמיד לאחר שהתגלו, הם שבו לפאר את הכניסה לבית הכלבו.

שב הביתה. צילום: בנצי גורן.

על האריות של כיכר טרפלגר אני ממליץ לקרוא בפוסט המרתק של ידידי עמירם צברי: כפות רגליים של חתול – סיפור האריות של כיכר טרפלגר.

שונה מעט היה גורלם של פסלים אחרים…

בתחנת שיבויה ניצב בגאון פסלו של הכלב האצ'יקו. האצ'יקו שחיכה לבעליו בתחנת הרכבת במשך 10 שנים, הפך בקרב היפנים לסמל של נאמנות והפסל הראשון בדמותו הוצב בתחנת שיבויה בשנת 1934. בתקופת המלחמה נלקח פסל האצ'יקו להתכה והפסל הניצב שם כיום, הוא פסל משנת 1948 פרי יצירתו של האמן טקשי אנדו, בנו של האמן אשר פיסל את הפסל המקורי.

פסל האצ'יקו בתחנת שיבויה. צילום: בנצי גורן.

פסל נוסף אשר לא שפר עליו גורלו הוא פסל גדול של בודהה (2.8 מטר) שעמד פעם במקום בו נמצא היום פארק אואנו. הפסל הוצב שם בשנת 1631 ושופץ מאז כמה וכמה פעמים בעקבות רעידות אדמה ושריפות שגרמו לו נזקים. בעקבות רעידת האדמה החזקה של 1923, ניזוק שוב הפסל וראשו ניתק לחלוטי ונפגע. בזמן המלחמה נלקח גופו של הפסל להתכה לטובת התעשייה ורק בשנת 1972 החליטה ממשלת יפן לנסות ולהציל את מה שנשאר מראש של בודהה. פניו של בודהה הוסרו והם מוצבים היום בפארק אואנו לא רחוק מהכניסה לגן החיות.

פסל הבודהה הגדול באואנו לפני 1923
Creative Commons License by Wikimedia

 

מה שנותר מהפסל הגדול: פנים בלבד
Creative Commons License by Wikimedia

בואו נחזור למיצוקושי: אחד הדברים היפים לצפות בהם הוא טקס הפתיחה של החנות. בכל יום בשעה 10 בבוקר מתקיים במקום טקס ובו פונה אחת המוכרות ללקוחות הממתינים בחוץ להיכנס ומברכת אותם ב-3 שפות: יפנית, אנגלית ושפת הסימנים. כאשר נכנסים הקונים פנימה,  מקבלים את פניהם בקידה כל עובדי החנות מהזוטר שבהם ועד המנהל הבכיר ביותר. כך מביעים היפנים את תודתם ללקוחות הראשונים של אותו יום. יש לנו מה ללמוד.

לסיום קצת מוסיקה

מכיוון שהתחלתי עם סיפור הגשר, בואו נסיים עם גשר. בחודש ינואר ציין עולם המוסיקה מלאת 50 שנה לצאתו לאור של אלבומם של סיימון וגרפונקל "גשר על מים סוערים". הנה הם בהופעה בסנטרל פארק בשנת 1981.

 

הרשמה לרשימת דיוור

פוסטים אחרונים

קרולינה - העלמה שהצילה את ריִיֶקָה

קרולינה - העלמה שהצילה את ריִיֶקָה

רייקה (Rijeka) שבקרואטיה היא עיר נהדרת המהווה זה מאות שנים מרכז ספנות ובניית ספינות, אך בשל העובדה כי היא משלבת…
מישל, הר הגעש והמפרום הפיליפיני

מישל, הר הגעש והמפרום הפיליפיני

יש לא מעט סיבות מדוע אני אוהב לטייל בחו"ל. בין הסיבות הרבות ניתן למנות את המפגש עם תרבויות אחרות, עם דתות…
הרמן ואלד ואנדרטת הזיכרון ביוהנסבורג

הרמן ואלד ואנדרטת הזיכרון ביוהנסבורג

הַרְבֵּה כְּבָר רָאִיתִי וְהַרְבֵּה עוֹד אֶרְאֶה, אַךְ מַה שֶּׁנִּגְלָה לְעֵינַי שָׁם לא אוּכַל לָשׁוּב וְלִרְאוֹת: כָּל הַמִּלִים שֶׁנִּבְרְאוּ וְשֶׁיִּבָּרְאוּ, בְּכָל…
שלושה שירי חופש

שלושה שירי חופש

המשורר ג'ובראן חליל ג'ובראן אמר פעם כי חיים ללא חופש, הם כמו גוף ללא נשמה. בשבועות האחרונים היו לי הרבה…
בין סיימישטה לזמון

בין סיימישטה לזמון

בטיולים אותם אני מדריך, אני תמיד משתדל לדבר גם על היסטוריה יהודית. היהודים גלו מארצם כמה וכמה פעמים לאורך ההיסטוריה:…
ג'ני מלכת השודדים

ג'ני מלכת השודדים

לפני מספר ימים, ליתר דיוק ביום 3 באפריל, מלאו 70 שנה למותו של קורט וייל (Kurt Julian Weill). למרות שהלך לעולמו…