Creative Commons license
תושבי הפיליפינים הם אנשים שמחים במיוחד ואחת ההוכחות לכך היא ריבוי הפסטבלים אשר הם חוגגים בארצם. הפסטיבלים הם חלק בלתי נפרד מחיי התושבים: הם חיים ונושמים לאורך כל השנה שלל פיאסטות, קרנבלים, מסיבות רחוב, חגים וחגיגות. חגים דתיים, חגים חקלאיים או חגים היסטוריים, כל אלו הם מבחינתם סיבה למסיבה. לכל אחת מהערים הגדולות במדינה יש פסטיבל שנתי משלה ובדרך כלל אלו קשורים לזכר קדוש כלשהו. אין ספק כי הפסטיבל הגדול והחגיגי ביותר הוא פסטיבל הסינולוג (Sinulog) הנערך בכל שנה בחודש ינואר בעיר סבו סיטי (Cebu City) אשר באי סבו. בפסטיבל זה חוגגים תושבי המקום את קבלת הנצרות הקתולית: לפני קבלת הנצרות היו תושבי הפיליפינים פגאנים לחלוטין. הקדוש אשר לו מוקדש פסטיבל הסינולוג הוא הילד הקדוש או כפי שהוא נקרא בשפתם: סנטו ניניו (Santo Niño). הכוונה כמובן לישו הילד.
קצת היסטוריה…
כאשר הגיע פרדיננד מגלן אל חופי האי סבו בשנת 1521, הוא נפגש עם המנהיג המקומי ראג'ה הומאבון (Rajah Humabon): כדי לשכנע אותו להמיר את דתו לנצרות העניק לו מגלן שי: את דמותו של ישו הילד. הפסלון הקטן הזה מוצג לראווה עד היום בכנסייה הנושאת את השם "כנסיית סנטו ניניו" בעיר סבו סיטי.
לאחר שקיבל את הפסלון של ישו הילד, קיבל עליו ראג'ה הומאבון את עול הנצרות, זנח את אמונותיו הפגאניות והאנמיסטיות, הוטבל ביחד עם אשתו המלכה אמיהאן ובנם, ואיתם עוד 800 מנתיניהם. לאחר שהוטבלו, אמצו לעצמם הראג'ה ואשתו שם ספרדי: קרלוס וחואנה מסבו.
המלכה חואנה נהגה להחזיק בידה את הפסלון של ישו הילד בכל פעם שברכה את בני עמה. יש לציין כי פרט לפיליפינים, מקובל פולחן ישו הילד במקומות נוספים כמו במדינות הים הקאריבי.
כנסיית סנטו ניניו הוקמה בלב העיר סבו סיטי במחצית השניה של המאה -16, למעלה מ-40 שנה לאחר הגעתו של מגלן, על ידי המושל הספרדי שהגיע אז לפיליפינים מיגל לופז דה לגאספי.
Creative Commons license
ממש בסמוך לכנסייה נמצא צלב מגלן, אותו הציב מגלן לאחר שהגיע לחופי סבו. על יד הצלב נוהגים התושבים להדליק נרות בצבעים שונים ולבקש בקשות שונות: נר אדום למבקשי אהבה, ירוק למבקשי הצלחה, כחול כדי לזכות בברכת מריה הקדושה, ורוד למבקשי אושר וצהוב למבקשי בריאות.
Creative Commons license
Creative Commons license
ויש כאלו המגיעים עם נרות מהבית:
הנה וידאו קצר המתאר את טקס הדלקת הנרות והברכה:
כמובן שצלב העץ המוצב במקום אינו הצלב המקורי אותו הציב מגלן. רבים מתושבי המקום אשר האמינו כי לצלב המקורי יש סגולות מיוחדות, נהגו לחתוך ממנו פיסות עץ קטנות ולקחת אותן לביתם מתוך אמונה כי כך יזכו לברכה. לאחר שכמעט לא נותר דבר מהצלב המקורי, הותקן במקום צלב אחר.
ריקוד הסינולוג
ריקוד הסינולוג הוא ריקוד טקסי שנועד לכבד את ישו הילד. לעיתים ניתן לראות את המאמינים מבצעים את הריקוד לא רק בימי הפסטיבל. בניגוד לריקוד הטיניקלינג, ריקוד הסינולוג הוא ריקוד די פשוט המבוסס על שני צעדים קדימה ואחד אחורה. צעדי ריקוד אלו נהגו לשמש את בני הפיליפינים עוד בתקופות מוקדמות יותר, כאשר היו עדין פגאנים. לאחר קבלת הנצרות, הם המשיכו להשתמש באותם כללי טקס. על פי האמונה הפיליפינית, התנועה הזו של שניים קדימה ואחד אחורה, מזכירה להם את זרימת המים בנהר (sulog) ומכאן מקור השם סינולוג.
הפסטיבל
למרות שחלפו כ-500 שנה מאז הגיעו פרדיננד מגלן והנצרות לפיליפינים, פסטיבל הסינולוג הוא אירוע חדש יחסית שהחל רק בשנת 1980. אז היה זה עדין אירוע צנוע. קבוצות של תלמידים לבשו בגדים פיליפיניים מסורתיים, צעדו ברחובות ורקדו את ריקוד הסינולוג לצלילי תופים. ההתלהבות מהמצעד הזה היתה כל כך גדולה, עד שראש עירית סבו סיטי באותה עת פלורנטינו סולון (Florentino Solon), החליט למסד את האירוע ומאז 1981 נערך הפסטיבל בכל שנה ביום ראשון השלישי של חודש ינואר. השנה (2023) צעד פסטיבל הסינולוג לראשונה לאחר שנתיים בהן בוטל עקב מגיפת הקורונה.
בשנת 1984 החליטה הועדה האחראית על אירועי הסינולוג, לאמץ לוגו. כלוגו נבחר ציור מופשט של הנשר הדו ראשי שהיה בזמנו הסמל של בית הבסבורג. בתקופה בה שלחו הספרדים משלחות לפיליפינים, שלט בית מלוכה זה גם בספרד.
Creative Commons license
מה שקורה בסבו סיטי ביומיים שלפני הפסטיבל, הוא בעייני לא פחות מרשים מהמצעד עצמו. בימים שישי ושבת שלפני המצעד, נושא הבישוף של סבו סיטי מיסה חגיגית בכנסיית סנטו ניניו. המיסה משודרת לכל רחבי העיר על גבי מסכים גדולים ובאיזורים הסמוכים לכנסייה, מצטופפים עשרות אלפי אנשים הצופים בשידור ונושאים תפילה ביחד. קשה שלא להתרשם מהסדר המופתי הנשמר תוך כדי התפילה. יש במראה הזה של כמות גדולה כל כך של מאמינים השותפים לטקס ושרין שירים דתיים ביחד, סוג של חווייה רוחנית ממש.
Creative Commons license
רבים מהמגיעים למקום עומדים בתור בכניסה לכנסייה רק כדי לחלוף על פני פסלו של ישו הילד, והכל כמובן תוך שמירה על סדר מופתי.
לאחר התפילות ההמוניות והתכנסות ההומים סביב הכנסייה, מגיע האירוע הגדול והוא כמובן המצעד. בניגוד לשנים קודמות בהן צעדו ברחובות העיר, הועבר השנה המצעד אל שטח שהוכשר לכך במיוחד מחוץ לעיר. אמנם רבים יותר יכלו לצפות במצעד, אך הריחוק מהצועדים והמציגים, פגע קצת בחווייה.
לאחר שורה ארוכה של נאומים, ברכות ותפילה נוספת, החל המצעד. בתחילה מציגים הצועדים את סיפור הגעתו של מגלן למדינה וקבלת הנצרות על ידי התושבים ולאחר מכן להקות ריקוד מכל רחבי המדינה צועדות, רוקדות ומפגינות את כישוריהן. מדובר בחגיגה אדירה של צבעים, ריקודים ומוסיקה הבוקעת בעצמה רבה ממערכות ההגברה וקשה להישאר אדישים לנוכח האוירה במקום והשמחה הכללית.
Creative Commons license
Creative Commons license
Creative Commons license
מכיוון שהמדינה נשלטה כ-380 שנה על ידי הספרדים ולאחר מכן כ-45 שנה על ידי האמריקאים, הפיליפינים היא מדינה עם אוריינטציה מערבית. זו כנראה הסיבה כי רובה המוחלט של המוסיקה המושמעת תוך כדי הפסטיבל היא מוסיקה מערבית מוכרת: משירים של ביונסה ועד מדונה ופרנק סינטרה.
יש באירוע הזה משהו שהזכיר לי את מצעדי העדלאידע בהם נהגתי לצפות בגיל ילדות בתל אביב של פעם, בעקר הדמויות האלו:
חשוב לציין כי הסינולוג עבור בני הפיליפינים הוא הרבה יותר מעוד אירוע תרבותי. הם חוגגים את ההיסטוריה שלהם והם מאוד גאים על כך שמדינתם היא ערש הנצרות באסיה הפסיפית.
אני מאחל לבני העם הנפלא הזה שרק ימשיכו לחגוג.
לסיום הנה שיר הפסטיבל אותו ניתן היה לשמוע ללא הפסקה לא רק ביום הפסטיבל, אלא כמובן גם בימים שלפני.
