בלוג

הקולות שהתנגדו: המוסיקה כמחאה במלחמת וייטנאם
מלחמת וייטנאם התנהלה אמנם אלפי קילומטרים מבתיהם של צעירי ארצות הברית, אך ברחובות לוס אנג'לס, ניו יורק וסן פרנסיסקו, נולדה באותה עת חזית משמעותית נוספת. זו הייתה מלחמה שלא רק פילגה את האומה, אלא גם הולידה דור שלם שהחל לגלות את כוחו מחדש: דור שהשתמש בגיטרות, בשירים ובצלילים חשמליים כדי להתקומם נגד מה שנראה לו

סקאג'אווה – האישה שהובילה את ארה"ב מערבה
ב-4 במאי 1999, באחד מאותם ימים שגרתיים בבית הלבן, יצאה הילרי רודהאם קלינטון, אז הגברת הראשונה של ארצות הברית, לאירוע שונה מן הרגיל. לא הייתה זו מסיבת עיתונאים או אירוע פוליטי, אלא טקס סמלי וטעון משמעות שנערך בוושינגטון: השקת מטבע הדולר החדש, שעליו פני אישה אינדיאנית צעירה הנושאת על גבה תינוק. שמה היה סקאג'אווה (Sacagawea)

אמריקה על הפרקט – מאחורי כל סל יש סיפור
כשאנחנו שומעים שמות כמו בוסטון סלטיקס (Boston Celtics), שיקגו בולס (Chicago Bulls) או לוס אנג'לס לייקרס (Los Angeles Lakers), אנחנו מיד חושבים על כדורסל. אך מאחורי כל שם כזה מסתתר סיפור: לפעמים היסטורי, לפעמים גאוגרפי ולפעמים מחווה לרוח המקום. שמות קבוצות ה-NBA הם הרבה יותר מתוויות על החולצות: השם הוא לעיתים חלון אל תוך ההיסטוריה

סקופיה של ולנטינה סטפנובסקה – כשהעיר הופכת לגלריה
מעטות הערים באירופה שעברו מהפך כה דרמטי כמו סקופיה – בירת הרפובליקה של צפון מקדוניה. בדומה לפריס של הברון אוסמן (Georges-Eugène Haussmann) ששינתה את פניה במאה ה-19 והפכה לסמל של עיר מתוכננת ומודרנית, גם סקופיה ביקשה לעצב את עצמה מחדש לא רק כעיר, אלא כתודעה. לפני תחילת פרויקט ההתחדשות, מרכז סקופיה נראה שונה לחלוטין ממראהו

בין שכונתי לגלובלי: סוף עידן הרומנטיקה בכדורגל האנגלי
משחק הכדורגל באנגליה צמח מתוך מסורת ארוכת שנים: עוד בימי הביניים התקיימו ברחובות ובכפרים משחקי כדור עממיים, לעיתים בצורות פרועות ואלימות. במאה ה-12 תיאר הכומר וויליאם פיצסטיבן (עוזרו של הארכיבישוף מקנטרברי), ילדים בלונדון המשחקים בכדור, וניתן למצוא עדויות למשחקי כדור שונים גם מהמאות ה-15 וה-16. אולם רק במאה ה-19 החל הכדורגל לקבל צורה מודרנית: "חוקי

מדרגות סלרון והקתדרלה – שתי פניה של ריו דה ז'ניירו
ריו דה ז'ניירו היא עיר שקשה להישאר אדישים אליה. יש בה חופי ים זהובים הנושקים להרים ירוקים, המוסיקה בוקעת בה מכל פינה ובכל חורף בין פברואר למרץ, החגיגה מגיעה לעיצומה: הקרנבל של ריו, האירוע שהופך את הרחובות לבמה ענקית מלאה צבע ושמחה. אך בנוסף לסמלים הגדולים של העיר כמו פסל "ישו הגואל" או חופי קופקבנה

