Creative Commons licenses
גיבורים לאומיים של עמים שונים, הם דמויות אשר יש להם תפקיד משמעותי בהיסטוריה של עמם. בדרך כלל גיבורים אלו מופיעים ברגעים מכריעים בהיסטוריה, מלכדים סביבם את השורות ומראים לכולם את הדרך. עבור בני עמם הם מסמלים ערכים של אומץ, שאיפה לאחדות וגאווה לאומית. רבים מהגיבורים הלאומיים השונים זכו ליום מיוחד בשנה הקרוי על שמם וביום זה מעלים על נס את זכרם.
כזה הוא לדוגמא מהטמה גנדי, האיש שהוביל את מאבקה העיקש אך ללא אלימות של הודו לעצמאותה מהשלטון הבריטי וזאת על פי עקרונות האהימסה (Ahimsa). הוא הפך לסמל העולמי של ההתנגדות השקטה ויום הולדתו, ה-2 באוקטובר הפך ליום הבין-לאומי לציון ההימנעות מאלימות.
כאשר נטייל בדרום אמריקה, לא נוכל שלא להיתקל בדמותו של סימון בוליבר אשר מילא תפקיד מרכזי בתנועות לשחרור לאומי של ונצואלה, קולומביה, אקוודור, פרו ובוליביה. בצדק זכה בוליבר לכינוי "אל ליברטדור" (המשחרר) ויום הולדתו שחל ב-24 ביולי, נחגג עד היום בכל רחבי היבשת.
ויש כמובן גם גיבורות: אחת כזו היא ז'אן דארק, אותה בחורה צעירה שהובילה את הכוחות הצרפתיים לניצחונות מכריעים במהלך מלחמת 100 השנים נגד האנגלים בטענה שהיא מונחית על ידי חזיונות אלוהיים. מנהיגותה סייעה למלך צ'ארלס השביעי לשוב אל כס מלכותו, אך היא נתפסה והוצאה להורג. מאוחר יותר היא הוכרזה כקדושה והפכה לסמל של פטריוטיות בצרפת.
אחד הגיבורים הלאומיים שזכה להנצחה יותר מגיבורים רבים אחרים הוא סקנדרבג, הגיבור הלאומי האלבני. הוא זכה לאנדרטאות רבות בדמותו וכיכרות נקראות על שמו ברחבי אלבניה ובמקומות רבים אחרים בעולם. סקנדרבג זכה גם לייצוג מכובד בתרבות: במהלך השנים נכתבו ספרים רבים העוסקים בדמותו ובפועלו (כ-600!), אמנים רבים ציירו את דיוקנו ואפילו יצירות מוסיקליות הנושאות את שמו של סקנדרבג, נכתבו על ידי מלחינים גדולים.
דמותו ופועלו
סקנדרבג, ג'יֵרְג' קַסְטְרִיוֹטִי בשמו האמיתי (Gjergj Kastrioti) חי ופעל במאה ה-15. בשנים אלו נשלטה אלבניה (כמו חלקים גדולים אחרים של הבלקן) על ידי האימפריה העותומאנית. בתחילת דרכו כלוחם שירת סקנדרבג את צבא האימפריה, אך בהיותו מושל העיר קרויה מטעם העותומאנים, גברה זהותו הלאומית האלבנית על זו העותומאנית, הוא החליף צד ונלחם באימפריה עד יום מותו. במשך 25 שנה פעל סקנדרבג מקרויה שהפכה למעוז העיקרי של ההתנגדות האלבנית לעותומאנים. זו הסיבה שבקרויה נמצא המוזיאון המרשים לזכרו אשר נפתח בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. בכניסה למוזיאון יש מיצג גדול ומרשים ובו פסל בדמותו של סקנדרבג, מאחוריו דמויות של לוחמים וביניהם יש גם ייצוג לנשים אשר נטלו חלק במאבק בשלטון העותומאני.
Creative Commons licenses
בין המוצגים שבמוזיאון ניתן לראות העתק של קסדתו של המצביא הדגול אשר דמות של עז עם קרניים מתנוססת עליה. מדוע עז? על פי האגדה כאשר צרו העותומאנים על קרויה, קשרו חייליו של סקנדרבג נרות על קרני עדר עזים, הדליקו אותם ושלחו את העדר במורד ההר לקראת הצבא העותומאני (מזכיר קצת את שועלי שמשון). העותומאנים סברו כי מדובר בגדוד צבא גדול הבא לקראתם ותקפו אותו. באותה עת תקף סקנדרבג מהעורף את הצבא העותומאני המבולבל וגרם לו לתבוסה קשה, ממש כפי שכתוב אצלנו בספר משלי: "בתחבולות תעשה לך מלחמה".
Creative Commons licenses
סקנדרבג הלך לעולמו בשנת 1468 אך המורשת שהנחיל לחייליו הייתה כל כך חזקה, שקרויה המשיכה להחזיק מעמד עוד 10 שנים לאחר מותו.
לעמידתו האיתנה של צבאו של סקנדרבג בהגנה על קרויה, היו השלכות נוספות: קרויה הייתה מעוז חשוב ששלט על דרכי הכניסה לאירופה, כך שהצבא האלבני מנע מהעותומאנים להתקדם לתוך אירופה. הצבא העותומאני השקיע משאבים רבים במאבקים הצבאיים באלבניה ועמידתו האיתנה של סקנדרבג וכוחותיו, העניקו השראה למדינות רבות אחרות. למרות שנפילתה של קרויה ב-1478 הייתה ניצחון משמעותי עבור העותומנאים, הרי שלקח להם כ-200 שנה עד שהם חידשו את ניסיונותיהם לפלוש לתוך אירופה, ניסיונות שהגיעו לשיאם בקרב וינה בשנת 1683.
למרות שסקנדרבג עסק בהגנה על מולדתו ולא יצא למסע כיבושים כמו מצביאים גדולים אחרים, היסטוריונים רבים מחשיבים אותו לאחד מהמצביאים החשובים בהיסטוריה לצד שמות כאלכסנדר מוקדון ונפוליאון בונופרטה.
כדוגמה למנהיגותו ולצניעותו של סקנדרבג, מצטטים האלבנים לעיתים קרובות את המשפט המיוחס למנהיגם שאמר: "לא אני הבאתי לכם את החופש, מצאתי אותו בקרבכם". באמרה צנועה זו מציג את עצמו סקנדרבג כמי שנרתם לעזור לעמו לממש את השאיפות הלאומיות שלו שכבר היו קיימות, ובכך הוא מבסס את מעמדו כגיבור לאומי אהוד ואהוב.
הנצחה
במשך שנים ארוכות נקראה הכיכר המרכזית בטיראנה בירת אלבניה, בשם "כיכר העיר" (Sheshi i Qytetit). בשנת 1968 במלאת 500 שנים למותו של גיבורם הלאומי, החליטו בטיראנה להסב את שמה של הכיכר ולקרוא לה בשם כיכר סקנדרבג (Sheshi Skanderbeg). אנדרטה מרשימה בדמותו של המצביא הדגול רכוב על סוס, הוצבה בכיכר (תמונת הנושא בפוסט) ונחנכה בטקס רב רושם.
האמן היוצר הוא אודהיס פסקאלי (Odhise Paskali 1903-1985) שהיה אחד האמנים החשובים באלבניה. בתחילת המאה ה-20 הייתה עדין אלבניה ממלכה ובתמיכת המלך דאז (זוגו), נסע פסקאלי ללמוד באוניברסיטה בטורינו. עם שובו הקים בטיראנה בית ספר לציור ובמהלך הקריירה הארוכה שלו יצר פסלים רבים שחלק גדול מהם מוצב עד היום בכיכרות השונות בערי אלבניה. פסקאלי היה אדם מוכשר ביותר ששלט בכמה שפות כמו יוונית עתיקה, יוונית מודרנית, איטלקית, צרפתית, גרמנית ואנגלית, הוא עסק גם בתרגום ובכתיבה ודמותו הונצחה בין היתר על ידי השירות הבולאי האלבני.
Creative Commons licenses
כיכרות הנושאות את שמו של סקנדרבג ניתן למצוא בעוד כמה מערי הבלקן כמו סקופייה בירת מקדוניה ופרישטינה בירת קוסובו. אך לא רק בבלקן, גם מחוצה לו הוא זכה להנצחה מכובדת: כיכרות על שמו של סקנדרבג יש גם בבודפשט, פריס, ציריך, בריסל (בה יש קהילה אלבנית גדולה) ברובע ברונקס בניו יורק, וברומא יש אפילו שתי כיכרות.
בשנים בהן פעל סקנדרבג, הוא היה זקוק לתמיכה ואותה קיבל מכמה מדינות איטלקיות ובעקר מממלכת נאפולי שסיפקה לו סיוע צבאי וכן מקלט לבני משפחתו. ברית זו כמובן סייעה לו רבות במאבקו. בתקופת שלטונו של בניטו מוסוליני, הוחלט להנציח ברומא את זכרו של סקנדרבג. האתר שנבחר לשם כך הוא הבנין בו שהה סקנדרבג בשנת 1466 עת הגיע לרומא לבקש סיוע מהאפיפיור פיוס השני. על קיר הבנין הוצב שלט זיכרון והרחוב נקרא "סמטת סקנדרבג". המקום נקרא "פיאצה סקנדרבג" והוא נמצא לא רחוק מפונטנה די טרווי.
Creative Commons licenses
במרחק של כ-40 דקות הליכה משם, נמצאת כיכר נוספת המנציחה את זכרו של סקנדרבג: הכיכר נקראת כיכר אלבניה ובמרכזה פסל של סקנדרבג, פרי יצירתו של האמן האיטלקי רומאנו רומאנלי (Romano Romanelli 1882-1968).
Creative Commons licenses
כאמור נכתבו על אודותיו וקורותיו של סקנדרבג כ- 600 ספרים בשפות רבות. הספר החשוב מכול נחשב ספרו של ההיסטוריון מרין ברלטי (Marin Barleti). ברלטי שהיה היסטוריון וכומר אלבני, חי בתקופתו של סקנדרבג כך שהיתה לו גישה למידע ולעדי ראייה ממקור ראשון על חייו של סקנדרבג, מה שמעניק לכתביו אמינות רבה. הוא נכתב זמן קצר לאחר מותו של סקנדרבג והוא מספק תיאור כמעט עכשווי של הקרבות והאסטרטגיות שלו נגד האימפריה העותומאנית. הספר מילא תפקיד מכריע בעיצוב ובשימור הזהות הלאומית והזיכרון הקולקטיבי האלבני, הוא הציג את סקנדרבג כגיבור לאומי וכסמל להתנגדות ועורר גאווה ואחדות בקרב האלבנים. ספרו של ברלטי השפיע רבות על הספרות והכותבים הבאים שעסקו בדמותו ובמורשתו של סקנדרבג. הוא כמובן תורגם לשפות רבות דבר שעזר לא רק להפיץ את הסיפור אלא גם למיצוב דמותו של סקנדרבג כגיבור כלל אירופי.
Creative Commons licenses
איסמעיל קאדרה (Ismail Kadare) נחשב לגדול הסופרים האלבנים. כאשר הלך לעולמו ביום 1 ביולי 2024 ספד לו כך נשיא אלבניה: "אלבניה והאלבנים איבדו את גאון האותיות שלהם ואת המשחרר הרוחני שלהם, הבלקנים איבדו את משורר המיתוסים שלהם, ואירופה והעולם איבדו את אחד הנציגים הבולטים ביותר של הספרות המודרנית".
בשנת 1970 כתב קאדרה ספר בשם "המצור" ובו הוא מתייחס לסיפורו של סקנדרבג, אם כי בעקיפין. עלילת הרומן מתרחשת במהלך מצור עותומאני על אחד המבצרים האלבניים ומביאה את נקודת המבט של הכוחות משני הצדדים. הספר עוסק בנושא ההתנגדות, זהות לאומית ומאבק לחופש, וההקבלה לסקנדרבג בולטת למדי.
אמנים רבים ציירו את דיוקנו של סקנדרבג אך נראה כי האמן הידוע ביותר שעשה זאת, הוא רמברנדט. הנה ציורו משנת 1631 המוצג במוזיאון הבריטי:
Creative Commons licenses
דמותו של סקנדרבג השפיעה גם על מוסיקאים רבים. שלושה מוסיקאים כתבו אופרות הנושאות את שמו ועוסקות בחייו של סקנדרבג:
הראשון שעשה זאת היה אנטוניו ויולדי (Antonio Vivaldi) בשנת 1718 והאופרה הוצגה לראשונה בפירנצה. ב-1735 כתב המלחין הצרפתי פרנסואה רבל (François Rebel) אופרה הנושאת את אותו שם והיא עלתה לראשונה לבמה בפריס, ובמאה ה-19 עשה זאת האיטלקי אנטוניו פצ'יני (Antonio Pacini) והאופרה בוצעה לראשונה בנאפולי בשנת 1845.
Creative Commons licenses
דמותו של סקנדרבג מונצחת גם על גבי שטר של 5,000 לק אלבני. במשך שנים היה זה שטר הכסף בעל הערך הגבוה ביותר באלבניה אלא שהאינפלציה אילצה את אלבניה לפני מספר שנים להנפיק שטר גבוה יותר של 10,000 לק.
לסיום קצת מוסיקה
חייבים משהו הקשור לגיבורים…
בשנת 1993 הקליטה מריה קארי את אלבום הסטודיו השלישי שלה. אחד השירים הבולטים בו הוא Hero. מריה קארי היא הרבה יותר מזמרת: היא גם יוצרת מוכשרת והיא זו שכתבה והלחינה את השיר. הנה מריה קארי הצעירה והיפה בשירה Hero.
